%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%9E%

מקום לדעת KNOWHERE

  

יו-טיוב, גוגל, פייסבוק, וטוויטר מבצעים את שריפת הספרים הדיגיטלית הגדולה ביותר בעולם,

בעודן משתמשות בכוחן כדי לקדם את הנארטיב השקרי ולהסתיר את האמת מאוכלוסיית העולם. את הסרטונים, הידע והמידע, שאדריכלי הסדר העולמי החדש לא היו רוצים שתראו - תמצאו כאן. 

דרכוני חיסונים מהווים פגיעה בחופש, בחירות ובדמוקרטיה | The Telegraph


ישנו ויכוח סוער הדן בשאלה האם צריך להכריח את הציבור הבריטי להנפיק "דרכון חיסונים" על מנת להחזיר את חירותו. כצפוי, אלוף תעודת הזהות, חסר הרחמים, טוני בלייר, טוען כי דרכוני חיסונים הם "בלתי נמנעים" והם ה"דרך היחידה" שבה אנו יכולים להיות חופשיים. אני מניח שזה עובד בעולם שבו "אנחנו" פירושו רק האנשים שיש להם חיסון ומחריג את כל מי שמומלץ לו להימנע מבחינה רפואית, ו"חופשי" פירושו לא חופשי לבחור את מה שאתה מכניס לגופך. למרבה המזל, זה לא העולם המבולבל שאנו חיים בו - עדיין.


אבל האווירה הנוכחית שבה משתולל הדיון המחודש בנוגע לתעודת הזהות, גורם להרגשת תוהו ובוהו בנוגע לרגישות הבריטית שלנו. ארצנו שרדה את המאה העשרים מכיוון שאבותינו ויתרו על חייהם למען החופש. כיום, ישנם בריטים שמוכנים לוותר על החופש שלהם כמעט לכל דבר.


הייתי צריך לצבוט את עצמי השבוע כאשר שר החוץ, שישב עם דגל הממלכה המאוחדת תלוי מאחוריו, אמר שנושא 'דרכון חיסונים מקומי' לצורך כניסה לסופרמרקטים "נמצא בבדיקה". הרעיון שכולנו נישא תעודות זהות דיגיטליות עם נתוני הבריאות שלנו ומלאי החיסונים שייבדק בקופת 'סיינסברי' (Sainsbury) הוא מגוחך. איזה סוג של עתיד חסרי טעם מתכננת הממשלה הזו לאומה שלנו?


למרבה הפלא, זו לא היתה פליטת פה. בעוד ששרים סותרים זה את זה על תוכניות אלו כמעט מדי יום, ישנם למעשה לפחות 8 פרויקטים במימון ממשלתי לפיתוח דרכוני חיסון וחסינות דיגיטליים.


זה היה צריך להיות רגע של אופטימיות לאומית. במקום זאת, זהו רגע של פחד ופילוג. למעלה מ -16 מיליון אנשים בבריטניה קיבלו חיסון נגד הוירוס, והגנו על הרוב המכריע של אלו הפגיעים ביותר לנגיף, ופרוץ האביב ממש מעבר לפינה. אבל העתיד שמציעים לנו נושא עימו יותר שליטה, ולא פחות.


ולא רק דרכוני חיסונים ומדיניות "אין זריקה, אין עבודה" הם אילו המאיימים להגביל את עתידנו. הממשלה בנוסף מפתחת בשקט "מערכת זהות דיגיטלית", כך למשל, נוכל להשתמש באפליקציות לזיהוי פנים המחוברות למערכות זהות שאושרו על ידי הממשלה כדי לאמת את הגיל שלנו בפאב המקומי. בקרוב גם יגישו הצעת חוק שתחייב את המצביעים בתעודת זהות, למרות מספר זעום באמת של מקרי הונאה בקלפי בהשוואה למיליוני בריטים עם תעודת זהות ללא תמונה. זה בוודאי רק עניין של זמן עד שכל הדרישות הללו לתעודות זהות יתכנסו למערכת זיהוי לאומית אחידה בקנה מידה היסטורי.


במקום לרוץ ולחבק את החופש המחודש, אנו עומדים בחורבות הערכים הבריטיים, בוהים במורד הקנה של מה שיכולה להיות ההרחבה הגדולה של פיקוח ומעקב על ידי המדינה שראתה אי-פעם הדמוקרטיה.


כל זה מתרחש תחת ראש ממשלה, שלפני חמש עשרה שנה כתב באתר זה, כי אם מישהו בעל סמכות ידרוש ממנו להציג תעודת זהות הוא "יאכל אותה פיזית, בנוכחות אותו הגוף שמספק שירות ציבורי בשליטת הממשלה, שדרש ממני מלכתחילה להנפיק אותה.”


מה השתנה? בעקבות "המלחמה שלו כנגד נגיף הקורונה" אנו מסתכנים בלהתעורר כמו סוג נספח של סין - דיסטופיה הייטקית, בה אזרחים מנפנפים בתעודות החיסון שלהם ובציוני הסיכון הביולוגיים שלהם כדי לקנות ליטר חלב, או זיהוי פנים שאושר על ידי הממשלה עבור חצי ליטר בירה.

חזקת החפות, החופש והחירות כל כך מודחקים נפשית באליטה הפוליטית, שהיא נשכחה כמעט לגמרי.


אבל אני לא חושב שרוח הרפאים של הליברליות עזבה את הציבור הרחב. אם כבר מדברים על דברים שכמעט ונשכחו, שעת השאלה (Question Time) של ה- BBC הייתה חושפנית השבוע. במה שעשוי להיות פרק ראשון בנושא, הייתה הסכמה כמעט פה אחד לפיה דרכונים לחיסונים הם רעיון נורא..


אנא, הבה נשמור על האינסטינקטים הליברליים בכל כוחנו.


אלו היו האינסטינקטים הליברליים העיקשים של בעל מכבסה לניקוי יבש בלונדון בן 54 בשם הארי ווילקוק (Harry Willcock), שעזרו לפרק את מערכת הזהות הלאומית לאחר המלחמה. בשנת 1950 עצר שוטר את מר ווילקוק בחשד לנסיעה במהירות מופרזת ודרש לראות את תעודת הזהות שלו. הלונדוני סירב, ובצורה נעימה אמר לקצין "אני נגד דברים מסוג זה".


מה יכול להיות אופטימי יותר מפריחת הליברליזם בחורבות המלחמה? פעולת ההתנגדות הקטנה לכאורה של מר ווילקוק עוררה השראה לתנועה - כולל ליגת עקרות הבית הבריטית שהתנגדה לשליטה העודפת במדינה, אשר הלכה לפרלמנט על מנת להצית את תעודות הזהות שלהם. על פי הדיווחים, רוחם נפגעה רק בגלל הגשם. ביאטריס פאלמר (Beatrice Palmer) הייתה האישה היחידה שהצליחה לשרוף בהצלחה את כרטיס תעודת הזהות שלה, והדליקה אותו בפח קפה. לעמיתה אירן לובלוק (Irene Lovelock) היתה פחות הצלחה, בגלל השימוש במחבת טיגון.


מר ווילקוק הועמד לדין והתיק הגיע לבג"ץ בשנת 1951, שם מצא אהדה מצד השופטים. הוא קיבל שחרור מוחלט בגלל סירובו להציג את תעודת הזהות שלו אבל נאלץ לשלם 30 שילינג בגין מהירות מופרזת. בפסק הדין אמר השופט הראשי גודארד, כי חוק הרישום הלאומי משנת 1939 "מעולם לא הועבר למטרות שלעתים הוא משמש כיום, ככל הנראה" וכי השימוש בחוק בדרך זו "נוטה להפוך אנשים שומרי חוק לפורעי חוק (...) ופעולה כזו נוטה לגרום לעם להתרעם על מעשי המשטרה."


ניתן להחיל כל מילה על השימוש בחוק בריאות הציבור משנת 1984 היום, לפיו כל דבר החל מביקור אצל הורינו ועד עלונים פוליטיים, נחשב כיום כמעשה פלילי. זה יהיה שיא הנאיביות לחשוב שתעודות חיסון לקוביד לא יעלו באופן דומה על מטרתן. ובכל זאת הנה אנחנו אומרים לרשויות שוב "אנו נגד דברים מסוג זה", כמעט 69 שנים ליום שבו ממשלת וינסטון צ'רצ'יל ביטלה תעודות זהות בזמן המלחמה כדי "לשחרר את העם" בשנת 1952. מדורת השליטה הממשלתית של צ'רצ'יל החזירה לציבור הבריטי את החופש שהוא נלחם ומת עבורו. עכשיו אנחנו נרצה את החופש שלנו בחזרה גם כן.


הכתבה פורסמה באתר Telegraph ב- 19.02.2021


Vaccine passports are a betrayal of Brit
.
Download • 105KB

תרגום: פנחס רוזנר

עריכה לדפוס: עמית