החבר המדבר | מה מטרת הפחדים אצל ילדים ומבוגרים | הרב רועי פלג ונירית ליבסמן

יש הרבה דברים שפוקדים אותנו מראשית דרכנו - מינקות, ילדות, נערות, בחרות, והפחד לא רק שהוא חלק מאוד טבעי ונפוץ בחיים גם של הילדים וגם של המבוגרים, אלא גם הוא רגש מחויב המציאות מבחינה הישרדותית מאחר ויש לו תפקיד חשוב בהתראה ממצבים מסוכנים.

אומנם הוא יכול לבוא לידי ביטוי בצורה לא נעימה, ואולי אפילו מגבילה, אבל הוא גם יכול להיות מועיל בהיותו מתריע בפנינו בפני מצבים מסוימים ומאפשר לנו לפתח את הזהירות המתבקשת כדי להימנע מפגיעה אפשרית בנו, ולכן בנושא זה של הפחד, צריך תמיד להסתכל על כל דבר משני צדדי המטבע.

חשוב רק להבחין בין שני מושגים – פחד וחרדה כי יש הבדל ביניהם.

פחד זה ממשהו מאוד ספציפי שקיים בפועל ומאיים עלינו, ואילו חרדה זה כמו מצב נפשי פנימי ולאו דווקא ממשהו שהוא כרגע מולנו או על הפרק, אם זה סיטואציה או מחשבה. חרדה זה פנימי ופחד זה חיצוני.

פה אנחנו מדברים על נושא הפחד, שבא לעזרתנו כמו למשל מערכות החישה שיש לאדם בגוף הם בעצם מערכות לעזרה עצמית שמאותתות לנו על הצורך העכשווי שעלינו לשמור על עצמנו. למשל אם אנחנו מקבלים מכה ממשהו, זה מאותת לנו שעכשיו חשוב נניח לא להזיז את היד כי יכול להיות שמשהו נסדק או אפילו נשבר שם, אבל אם אני מנטרל את הכאב – למשל אם אני לוקח כדור נגד כאבים וממש מרדים את הכאב, זה יכול להיות מאוד מסוכן עבורי כי אולי אני אוכל להזיז קצת את היד, אבל אני מסתכן בהחמרה של המצב, ולכן יש חשיבות מרובה למשל לכאב.

פחד הוא שייך לרובד הנפשי. למשל פחד מאדם כלשהו, פחד מחושך. יש פחד להיות בחברה, לדבר בפני קהל - פחד במה, פחד קהל, והפחדים למשל אצל ילדים זה חוויה יותר מלאה מאשר אצל מבוגרים.

למשל ילדים יכולים לראות תמונה, והיא תתקע להם בראש, וזה לא יצא. הם יזכרו בזה והם יתמלאו בפחד. זה פשוט יפחיד אותם, זה יאיים עליהם, וזה כל כך ממלא אותם פחד כי הפחד נובע ממקום שורשי - זה נוגע בנקודת המוות, שבעצם אצל כולנו יש את נקודת המוות.

יש את החוסר אונים, את הסבל ואת המוות, זאת אומרת, שיקרה משהו ואני לא אהיה בשליטה מול זה. שאני אסבול ויהיה לי ממש ממש כואב שאני לא אוכל להכיל את זה, או שאני אמות, ולמות זה לחדול. לחדול לנצח.

אז כשאני פוחד ממישהו אז הנקודה השורשית בעצם מתגלה - נקודת החידלון, החוסר אונים, הסבל, אבל זה גם שומר עלינו מה שנקרא כדי להתריע בפני הסובב. אנחנו לא יכולים לחצות כביש סואן בעיניים עצומות. משהו צריך לשמור על החיים.

אצל מבוגרים זה פחות מורגש בעוצמה כזאת כי ההבדל בין המבוגר לבין הילד זה שיקול דעת.

שיקול דעת זה היכולת באופן הגיוני, רציונאלי לנהל את המחשבות, ואומנם הפחד הראשוני יכול להיות חזק, אבל אדם בוגר יכול לנהל לעצמו את המחשבה ולהפיג את הפחד.

עכשיו, דיברנו על זה שפחד הוא בעצם שומר עלינו, ועכשיו אנחנו ניכנס עמוק יותר. מהי המטרה של הפחד השורשי אצל ילדים ואצל מבוגרים? מה המטרה של כל זה אצל האדם?

לכל אדם יש רמות תודעה. זה בעצם רמות עומק. למשל בשיחה בין אנשים - יש מידע שעובר ואפשר להקשיב אחד לשני, ואפשר ממש להבין האחד את השני, ויש רמות להבנה שבאים לידי ביטוי ביכולת של העדינות ושל הרגישות שיש אצלו, שגורמות לו להתבונן יותר ויותר, להקשיב יותר ויותר ולדלות יותר ויותר את המקום שממנו האדם השני שמולנו מדבר ממנו, ובכך להבין אותו יותר ויותר.

והיכולות שלנו לפתח עדינות ולפתח רגישות, לפתח את כל אלה היא תלויה עד כמה האדם עובד על עצמו במודע, כדי לא להסתפק בשטחיות של הבנת הדברים.

פחד שמתעורר אצל האדם בעצם מהבחינה השורשית נותן לנו את העדינות, את הרגישות הנדרשת להתפתחות שלנו כבני אדם, ובעצם זה חושף בנו את האדם שאנחנו. אם יש בנו רמות של עומק, רמות של תודעה, זה חושף אותם.

מצד אחד מה שנקרא אנחנו לא מעוניינים בזה כי זה יותר אצלנו תחושה לא נעימה, הפחד, אבל מצד שני אנחנו רואים שיש לזה מקום בחיים שלנו וזה כן תורם חברתית. ולכן אפשר לנצל את המצב לטובתנו ולהשתמש במצב הזה שבכל מקרה יכול לקרות לנו, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא, ונוכל להשתמש בזה ככלים, כאמצעים לטובתנו.

אנחנו לא צריכים לזמן את הפחד לעצמנו לחיים סתם ככה, אבל אם זה כבר פה עלה אצלנו בהרגשה, עלינו להבין שכרגע זה המצב, עם זה אנחנו חיים, ומיד נוכל להכניס את זה לקונטקסט נכון, להכניס את זה לקונטקסט טוב - מה שנקרא על דרך ההתפתחות.

בצורה זו נוכל לראות איך שכל אלה – אפילו גם חרדה, גם פחדים וכל המשפחה הזו, בעצם הם משרתים שלנו, הם העזרים או העוזרים של ההתפתחות שלנו.

כי אם אני רוצה לגלות יותר את עצמי ואני רוצה לגלות יותר את עולמי ולגלות יותר את הזולת, אז בהחלט פחד חרדה וכל הדברים האלה זה כמו חוכמה מקופסלת שתורמת להתפתחות שלנו כאנשים.

לא מעט אנשים שעברו שנים של פחדים ושנים של חרדה ושאלו אותם ככה בפשטות איזה אדם היית לפני ואיזה אדם אתה יום? וכולם כולם אומרים אני אדם יותר טוב, אני אדם יותר רגיש, יותר עדין, יותר מכיל. אני סובל, אבל אני מוציא יותר טוב מעצמי כלפי הסביבה. נעים יותר בחברתי.

וזו הדרך הנכונה, והבריאה להסתכל על פחדים מסוגים שונים. שום דבר בטבע לא נברא ולא נוצר סתם. לכל דבר יש תועלת, אפילו אם זה מעורר בנו רגש לא נעים. וזה בעצם המטרה של הדברים האלה אם שמים את זה כמובן בקונטקסט הנכון על ציר התפתחות שהוא בעצם לעבר עצמנו.

*הרב רועי פלג הוא מורה לקבלה ותורת הנפש