top of page

השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak) | חלק 11

השיח המשעבד - אחת הדרכים העיקריות שבאמצעותה הולכה האנושות שולל מאות ואלפי שנים. בניית השפה בצורה שקרית, שגרמה בסופו של דבר להנדסת התודעה אל תוך שיח של דרגות, של קיטוב ושל עבודת אלילי שקר. כדי לזכות בחירות האישית, ולהחזיר לידינו את הכוח שהפקדנו (מבחירה או מאונס) בידי "השליטים", עלינו להבין קודם כל ממה עלינו להשתחרר, מחיקת הידע הקודם חיונית לפני שמעבדים ידע חדש. מסה זו נכתבה על ידי פרדריק מאן (Frederick Mann). עקב אורכה, היא מוגשת כאן בחלקים נוחים להבנה ועיבוד. לנוחותכם, מצורף גם קובץ PDF להורדה אותו ניתן גם להדפיס.

Slavespeak-Heb part 11
.pdf
הורידו את PDF • 491KB

שיח משעבד:

הבעיה הפוליטית המהותית ביותר. קחו בחשבון שלושה רבדים:

1. מושגים/מלים (כולל מילות שיח משעבד);

2. אמונות (שרשרת מושגים/מלים);

3. התנהגות.

כדי להרחיב את החופש, אני סבור שרוב הקוראים יסכימו, שעלינו לגרום בדרך כלשהי, לאנשים הפועלים בצורה התנהגותית המנוגדת לחופש, לשנות את התנהגותם.

אנשים נוטים להתנהג בהתאם לאמונותיהם. אם כך, הרי שכדי לשכנע אנשים לשנות את התנהגותם, עלינו לגרום להם בדרך כלשהי, לשנות את אמונותיהם.

אולם, מה אם אמונותיהם מורכבות משרשרות של מושגים/מלים?

- מה אם יש אמונות מסוימות שאינן ניתנות לשינוי אלא אם המושגים/מלים מהם הן מורכבות ישונו תחילה?

לפי רוברט פירסיג (Robert Pirsig) "זן ואמנות אחזקת האופנוע" (Zen and the Art of Motorcycle Maintenance):

"אולם להרוס מפעל או להתמרד כנגד ממשלה או להימנע מתיקון האופנוע רק משום שזוהי מערכת, משמעם לתקוף תוצאה במקום סיבה; וכל עוד המתקפה מופנית כנגד התוצאה, לא ניתן להגיע לשינוי.

המערכת האמיתית, המציאותית, היא מבנה המחשבה הנוכחי בעצמו, שיטת ההיגיון עצמה. ואם הרסנו מפעל אולם ההיגיון העומד מאחורי הקמתו חי וקיים, שאז ההיגיון הזה פשוט יחזור ויקים מפעל חדש.

אם מהפכה הורסת ממשלה שיטתית, אולם דפוסי המחשבה השיטתיים שיצרו את אותה הממשלה נותרו ללא פגע, שאז אותם דפוסים יחזרו על עצמם בממשלה הבאה..."

- מה אם "מבנה המחשבה השיטתי" וה"היגיון" הבסיסי, מורכבים ממושגים/מלים?

אם כן, שאז כדי לגרום לאנשים לשנות את אמונותיהם הבסיסיות, החשובות ביותר עבורם, האם לא יהיה צורך לשכנע אותם לשנות כמה מן המושגים/מלים?

אני טוען ששורשי הבעיות הפוליטיות נטועים ברמת המושגים/מלים - בייחוד בשיח המשעבד הפוליטי.

"שפה יוצרת פחדים המתיישבים בראשנו ומהפנטים אותנו."

-- רוברט אנטון וילסון, מבוא ל"עץ השקרים" (מאת כריסטופר ס. הייאט, דוקטור לפילוסופיה).

אם אתם מקבלים את המושג/מילה "אנוכיות" (כפי שרוב האנשים מבינים אותה), אתם מקבלים גם את עסקת החבילה ההרסנית (כולל אמונות) המגיעה יחד עמה.

לא ניתן לשנות אמונות מסוימות הנוגעות ל"אנוכיות" בלא לשנות את עצם המושג "אנוכיות". כך גם לגבי המושגים/מלים "חוק" ו"ממשלה".


מנטליות העבד

אני גדלתי ב"דרום אפריקה" (לכאורה) ודיברתי אפריקנס.

מילה אחת באפריקנס בה כינו את האפריקנים הילידים היתה "naturel" (ילידי); מילה נוספת היתה "skepsel" (יצור). המילה הכי משפילה היתה "kaffer" (בלתי נאמן). בנעוריי, מלים אלו היו בשימוש נרחב.

כעת הן הפכו בלתי מקובלות עבור רוב האוכלוסייה.

סבי היה פוליטיקאי שידע בדיוק מה יש לעשות לגבי ה"Swart Gevaar" (הסכנה השחורה). סבתי לימדה ילדים שחורים את שלושת ה-R (קריאה, כתיבה וחשבון) ולימודי דת בבית ספר שהקימה בחווה הפרטית שלהם.

משימתה היתה "לתרבת את הפראים".

יום אחד ליקקה משרתת שחורה את אחת מן הכפות של סבתי.

סבתי צעקה עליה בגסות על "שזיהמה כף לבנה", ואחר כך נתנה לה את הכף לשמור לעצמה, משום ש"לא היתה יותר מתאימה לשימוש של לבנים"!

כשהייתי בן שבע עשרה בערך, נקלעתי לשיחה עם אדם שחור. פתאום, כאילו הכה בי פטיש כבד, הבנתי שאני מדבר עם יצור אנושי! עד אותו רגע הנחתי בתת-המודע שלי, ששחורים הם "יצורים נחותים" - סוג של "תת-אדם".

סטיב ביקו (Steve Biko) היה מייסדה של תנועת "תודעה שחורה" ב"דרום אפריקה" (לכאורה).

ביקו זיהה שהבעיה הגדולה ביותר היתה שהשחורים עצמם, בתודעתם, התייחסו אל עצמם כאל "יצורים נחותים".

התרבות בה גדלנו - השפה בה השתמשנו - נטעה את התפישה במוחותיהם של הלבנים, שהם "יצורים עליונים" (בהשוואה לשחורים), ובמוחותיהם של השחורים שהם "יצורים נחותים" (בהשוואה ללבנים). למעשה, כל הלבנים והשחורים תורבתו בתת-התודעה באופן זה.

ביקו זיהה את התופעה והטיף כי על השחורים לשחרר את תודעתם מאזיקי "היצור הנחות".

ביקו הפך מפורסם ברחבי העולם וזכה לביקורים רבים של אנשים כגון בובי קנדי.

הוא גם היה האיום הגדול ביותר לטרורקרטים הלבנים ב"דרום אפריקה" (לכאורה).

המשטרה רצחה אותו ביעילות. בזמנו "הולבן" הרצח.


הזיהוי שביצע סטיב ביקו למנטליות-העבד של שחורים רבים הוותה השראה עצומה גם עבור התפתחות התודעה האישית שלי, לגבי הדרגות השונות של מנטליות העבד.

מאוחר יותר, בבריסל, נתקלתי ב"תסביך סינדרלה":

"פחדה של אישה מן העצמאות" (Women's Fear of Independence) מאת קולט דאולינג (Collette Dowling).

הנושא של דאולינג הוא שנשים, בתודעתן, נוטות להתייחס לעצמן כאל "יצורי עבדות נחותים" (בהשוואה לגברים). נחיתות זו היא ברובה תת-מודעת ונכפית על ידי התרבות בה הן חיות. לפי דאולינג, גברים נוטים להתייחס לעצמם כאל "יצורי אדנות עליונים" (בהשוואה לנשים).

פגשתי גם מורה בבית הספר האמריקאי בבריסל. כתוצאה מדיונים פוליטיים וחינוכיים עמה, התגבש אצלי המונח "מנטליות-העדר". באופן בלתי-מודע, המורה הזו התייחסה לעצמה כאל "פרה" בבעלות "ממשלת האב-הגדול", המחזיקה בזכות לחלוב אותה, לבנות גדרות שיסגרו סביבה, לומר לה מה מותר לה לאכול ומה לא. כמו רועה העדר, "ממשלת האב-הגדול" היתה גם היא מחויבת לטפל בה ולהאכיל אותה. וחובתה בתמורה היתה "לחנך" את "העגלים" שבטיפולה, ולהחדיר בהם את "מנטליות העדר". כמובן, "העגלים" שלה מחוייבים ללכת ל"בתי ספר" כדי ללמוד מה ש"ממשלת האב-הגדול" מכתיבה.

באמריקה כיום, אנו רואים בטלוויזיה וקוראים בעיתונים היומיים, על מנהלים עסקיים המתחננים להגנת "ממשלת האב-הגדול" כנגד התחרות ה"זאב הרע" הבלתי הוגנת מחוץ, או על "ממשלת האב-הגדול" שחייבת לעשות כך וכך כדי לסייע לנו, היצורים הנחותים הקטנים וחסרי האונים.

יש כאן מכנה משותף:

השחורים נוטים לסבול ממנטליות-העבד-השחור ביחס ללבנים;

הנשים נוטות לסבול ממנטליות-העבד-הנשי ביחס לגברים;

ילדים נוטים לסבול ממנטליות-העבד-הבור ביחס להוריהם ולמורים;

בני-אדם באופן כללי נוטים לסבול ממנטליות "העבד-חסר האונים" ביחס ל"ממשלת האב-הגדול".

ומה לגבי הדתות?

מנטליות-העבד-החוטא?

ומנטליות-העבד-הכלכלי?

מנטליות-הנחיתות עשויה להיות הבסיס התת-מודע מאחורי הדרישה ל"אפליה מתקנת" (לכאורה) - "אני נחות ולכן איני יכול להיות מועסק או שלא מגיע לי לקבל עבודה על פי כישוריי"; אי לכך אני רוצה ש"ממשלת האב-הגדול" תכריח מישהו להעסיק אותי.

חלק ניכר מתנועת הפמיניזם מבוסס ככל הנראה אף הוא על מנטליות-הנחיתות - "כאישה אני נחותה ולכן אני רוצה ש"ממשלת האב-הגדול" תכריח מישהו לתת לי "יחס זהה".

חישבו על האפשרות שכאשר נשים, או מיעוט כלשהו, רצים אל "ממשלת האב-הגדול" כדי לקבל טובות מיוחדות, הם הופכים ל"עבדים כפולים" - הן למדכאיהם (בהווה או בעבר) והן ל"ממשלת האב-הגדול". מנטליות העבד היא לפחות בחלקה תוצאה של השיח המשעבד.

באופן כללי, מנטליות העבד יכולה לכלול כל אחד מן המרכיבים הבאים או כמה מהם:

  • תפישת עולם חזקה של "אני צודק; אתה (ולמעשה כל דבר וכל אחד אחר) טועה.

  • דחף או כפייתיות הגורמים להאשים אחרים ודברים או גורמים שאינם אתה עצמך.

  • אמונה שהעולם, באופן כללי, אינו צודק.

  • אמונה ש"החברה" או העולם, חייבים לספק לך מה שאתה צריך.

  • אמונה שחוסר היכולת שלך להיות חופשי תלוי ב"ממשלה", "החוקים שלה" וכד'.

  • דגש על שינוי או "מלחמה" בגורמים חיצוניים לך ("המערכת", "המעמד השליט", "ממשלת האב-הגדול" וכד').

  • היכנעות ל"סמכויות חיצוניות" אמיתיות או מדומיינות.

  • התמכרות לרגשות שליליים.

  • תחושת חוסר ישע ו/או ייאוש.

  • דחייה או נטישה של אחריות אישית.

  • אמונה ש"אלוהים", "אללה", "בודהה", וכד' יפתרו את כל הבעיות.

  • מוכנות להרוג או ליהרג עבור "המטרה העליונה".

  • חוסר יכולת או חוסר רצון ליצור מוצרים ו/או שירותים שיוערכו על ידי אנשים בשוק.

  • התחייבות פסיכולוגית תת-מודעת לכישלון ועוני.

  • אמונה שעליך להקריב חלק מהכנסותיך, רכושך, וכד' "לטובת החברה".

  • דחיית התפישה שבאפשרותך לשפר את עצמך, להתעלות מעל לנסיבות ולהפוך אדון לגורלך.

  • דחף לתקוף כל אחד הטוען שבאפשרותך לשפר את עצמך.

  • אמונה ב"אמת האבסולוטית".

  • צייתנות.

  • כפוף ל"תגובות סמנטיות" שגרתיות, אוטומטיות, ובלתי-מודעות (ראה סעיף על "סמנטיקה כללית" בהמשך). וכד'.

כ"תיכנות הרס-עצמי במוח", כל האמורים לעיל מהווים סוגים מסוימים של שיח משעבד.

Comments


שימרו והגנו על בריאותכם עם

נוגד החמצון החזק ביותר בעולם

אנטי מיקרוביאלי ואנטי דלקתי

bottle-and-box326x440.png

צבע הכסף

386010_2-666514694.png
Paybox.jpg
bottom of page