השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak) | חלק 15
השיח המשעבד - אחת הדרכים העיקריות שבאמצעותן הולכה האנושות שולל מאות ואלפי שנים. בניית השפה בצורה שקרית, שגרמה בסופו של דבר להנדסת התודעה אל תוך שיח של דרגות, של קיטוב ושל עבודת אלילי שקר. כדי לזכות בחירות האישית, ולהחזיר לידינו את הכוח שהפקדנו (מבחירה או מאונס) בידי "השליטים", עלינו להבין קודם כל ממה עלינו להשתחרר, מחיקת הידע הקודם חיונית לפני שמעבדים ידע חדש. מסה זו נכתבה על ידי פרדריק מאן (Frederick Mann). עקב אורכה, היא מוגשת כאן בחלקים נוחים להבנה ועיבוד. לנוחותכם, מצורף גם קובץ PDF להורדה אותו ניתן גם להדפיס.
תרגום ועריכה: יעל רמון
השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak)
חלק 15
מסה מאת: פרדריק מאן (Frederick Mann) Copyright 1997 Terra Libra Holdings ALL RIGHTS RESERVED http://threader.ecs.soton.ac.uk/lists/the_process/4102/attachment/the_process.4102.2.html
לוגיקת רב-הערכיות
קורציבסקי תיאר את הסמנטיקה הכללית כשיטה בלתי-אריסטוטלית.
נוסף על הבדלים מהותיים אחרים, הלוגיקה האריסטוטלית מחזיקה בשני ערכים, בעוד ללוגיקה ה"בלתי-אריסטוטלית" יש ערכים רבים.
בלוגיקה האריסטוטלית לכל מילת יחס
יש אחד משני ערכים בלבד:
"נכון", או "לא נכון" -
לבן או שחור,
ללא כל גוונים של אפור.
ללוגיקה של קורציבסקי יש ערכים רבים - כל מילת יחס יכולה להיות בעלת מגוון ערכים הבאים לידי ביטוי במונחי ייתכנות, או דרגות איכות (גוונים של אפור).
משום שכאשר אנו יוצרים את המפות, הדגמים והמלים שלנו, אנו נוטים ליצור הפשטות בלתי שלמות של העולם שאנו מנסים לתרגם, ולכן בדרך כלל, אף תיאור, תשובה, דגם, פעולה או אדם, אינם בעלי ערך פשוט של "נכון" או "לא נכון".
גורמים רבים - יותר ממה שידוע לנו - משפיעים בדרך כלל או מתייחסים לכל אירוע או מצב. גורמים מסוימים נוטים לגרום לנו לחשוב בכיוון מסוים, אחרים משפיעים עלינו בכיוונים אחרים. אם נתבונן בכמה שיותר מן הגורמים הללו, ונבחן את היחסים ביניהם, יהיה לנו סיכוי טוב יותר למצוא תשובה בעלת ייתכנות גבוהה ליצירת התוצאה המבוקשת על ידינו.
עקרון הרב-ערכיות הזה תקף בתחומים רבים ושונים.
קורציבסקי מדבר על "רב-דרגתיות" של מונחים. לא כל אחד מייחס משמעות אחת וזהה למילה מסוימת. מילים רבות זוכות ליותר ממשמעות אחת מצד רוב האנשים. אנשים שונים עשויים להעניק משמעויות שונות למילים מסוימות בהקשר זהה, ואף יותר מכך בהקשרים שונים.
מילה, או משפט כשלעצמם אינם מעבירים מסר מוחלט או סופי; על האדם שביטא אותם להעניק להם משמעות, ומשמעות זו עשויה להיות שונה ביותר מאדם לאדם.
באופן דומה נוכל לחשוב גם במונחים של סיבתיות רב-ערכית. תהיה זו אולי נאיביות לחשוב שדבר אחד ספציפי פשוט יגרום לאחר. את מרבית האירועים גורמות יותר מסיבה אחת, ולרובם גם יש יותר מתוצאה אחת. אנו חיים בעולם של קשרים וקשרי-גומלין מורכבים ורחבי-טווח, שאולי לעולם לא נקלוט את מלוא היקפם.
אלבר קאמי כתב שאם ירים את אצבעו בלבד, מישהו אי-שם בעולם עלול למות כתוצאה מכך.
ניסוחים נוספים של סמנטיקה כללית
כבילת-זמן קורציבסקי תיאר את יכולתה הייחודית של האנושות לרשום מידע בצורה של שפה כתובה ולהעביר ידע אל העתיד למען אחרים כ"כבילת-זמן".
הפשטה "הפשטה" משמעה לאופן בו אנו משיגים ומעבדים את המידע, כיצד אנו יוצרים את מפות הטריטוריה שלנו. ציינתי כבר כיצד הגורמים (1) מחיקה; (2) עיוות; (3) הכללה; ו-(4) הוספה והזייה, יכולים להשפיע על האופן בו אנו יוצרים את המפות שלנו. נוכל להבחין בין הפשטה ישירה עד כמה שניתן מתוך ניסיוננו - הפשטה חיצונית, ובין הפשטה מתוך "חווייה-נעדרת-שפה" - הפשטה פנימית.
נוכל גם לזהות רמות שונות של הפשטה:
(1) קלט חושי המועבר אל מפה מנטלית טרום-מילולית;
(2) מפה מנטלית טרום-מילולית המועברת אל מפה מילולית;
(3) מפות מילוליות המועברות אל מפות מילוליות; וכן הלאה.
ככל שרמת ההפשטה גבוהה יותר, כך גבוה יותר הסיכון ל: (1) מחיקה; (2) עיוות; (3) הכללה; ו-(4) הוספה והזייה, המפחיתים את יעילות ההפשטה.
רבות מאי-ההבנות האישיות שלנו מתרחשות כשאנו פועלים כאילו יש בידינו את כל המידע הנוגע למשהו או מישהו, דהיינו - אנו פועלים כאילו אנו מפשטים בצורה מושלמת, דבר שאין באפשרותנו לעשות בפועל. אין שני אירועים או שני מצבים שהם בעלי אותם פרטים בדיוק, אולם למען הנוחות אנו עשויים להגדירם כזהים או דומים. הגדרתם כזהים, תוך התעלמות מן ההבדלים ביניהם, עשויה להוביל לאי-הבנות, עימותים, ואפילו טרגדיות.
שמעתם פעם על השוטר שירה בחשוד למוות, משום שחשב שהחשוד אוחז בנשק, כאשר למעשה לא עשה זאת?
אלמנטליזם - פיצול הטריטוריה במפות שלנו אנו מבצעים לעתים קרובות הבחנה או פיצול בלשני - למשל, אנו עשויים לדבר על "מחשבות" ו"רגשות" כאילו הם שני דברים נפרדים. אולם הטריטוריה עשויה לכלול רק "מחשבות-רגשות" בלתי ניתנים להפרדה.
הפיצול בין מחשבה ורגש אינו יכול לשקף יותר מאשר נוחות בלשנית - דרך נוספת עבורנו ליצור מפות שאינן קשורות בשום צורה שהיא לטריטוריה אליה הן מתייחסות, דהיינו - הדבר עצמו אינו קיים (היעדר סימוכין).
אי-אלמנטליזם - אי-פיצול הטריטוריה עיקרון אי-פיצול הטריטוריה מצביע על כך שאיננו בהכרח מפרידים חשיבה מרגש, פעולה מתוצאה וכד'. עיקרון זה מוביל אל כמה מונחים הוליסטיים, כגון אורגניזם-כמכלול-בסביבה, מחשבה-רגש, וכד'.
בדיקה על ידי ניסיון יש לנו יכולת התבוננות-עצמית; אנו מסוגלים להתבונן בתוצאות מעשינו וללמוד מהן.
יכולת זו מספקת לנו אפשרויות לשיפור כושר ההתבוננות שלנו, ליצירת מפות מתאימות יותר, לחשיבה יעילה יותר, ולפעולה יצרנית יותר.
אנו יכולים לבחון את הסקת המסקנות שלנו, ההערכה, התיאוריות, מערכת הערכים וכד', בנוגע לפילוסופיה, פוליטיקה, פסיכולוגיה, כלכלה, פשע ועונשו, וכד. אנו מסוגלים לזהות שהמבנים המילוליים שלנו שונים, בהכרח, מן הדברים-האירועים.
אנו יכולים להעמיד את כוונותינו המילוליות במבחן הניסיון. באפשרותנו לשאול, "האם המפה הזו תואמת את השטח"? "האם המפות שלנו עובדות בפועל"? "האם הן מייצרות את התוצאות הפיזיות שאנו מבקשים?"
לו היה עדיין בחיים, קורציבסקי היה מן הסתם מתייחס ל"עקרונות הסמנטיקה הכללית" שלי כהתעלמות גסה ובלתי מוצדקת, עיוות, הכללה ותוספות לעקרונות הסמנטיקה הכללית שלו.
ברור, במספר עמודים קטן אני יכול רק לגרד את פני השטח של הסמנטיקה הכללית. חלק ניכר ממה שכתבתי על סמנטיקה כללית תומצת על ידי מכתביהם של כותבים שונים, ואני מביע את הערכתי הכוללת לכולם על תרומתם להבנתי הצנועה בסמנטיקה כללית.
(E-Prime) אי-פריים
תלמידו של קורציבסקי - ד. דוד בורלנד ג'וניור (D. David Bourland) פיתח סגנון כתיבה הנקרא "אי-פריים", גרסה של אנגלית הנמנעת משימוש בפועל "הווה" על צורותיו השונות (is, be, to be...).
הפסיכותרפיסט ד"ר אלברט אליס (Albert Ellis) - אליו התייחסתי בחלק על "תגובה סמנטית" בקשר לתרפיה הגיונית ו"הבלים ברמיזה-עצמית" - סבר שהתועלת של אי-פריים גדולה מספיק כדי להשקיע בכתיבה מחדש של כמה מספריו בסגנון זה, ובכללם "מדריך חדש לחיים הגיוניים (A New Guide to Rational Living) אותו כתב יחד עם רוברט א. הרפר (Robert A. Harper) ב-1975, ו"כעס: כיצד לחיות איתו ובלעדיו" (Anger: How to live With and Without it) ב-1977.
אם יש לכם שאלה או בעיה חשובה, תוכלו לתרגל את הגדרתה באמצעות אי-פריים.
אתם עשויים לגלות שכאשר אינכם יכולים לומר "משהו הוא משהו", עליכם לחשוב בצורה מדויקת יותר על המשמעות של אותו משהו, וכיצד המלים שלכם קשורות למציאות הפיזית או לניסיון המעשי, ולאו דווקא למילים אחרות.
כדי לבחון את התאוריה האמורה, החלטתי להמיר את כל החלק הזה של המאמר העוסק בסמנטיקה כללית, לסגנון אי-פריים. זה אכן אילץ אותי לבצע חשיבה מעמיקה בהרבה. חוויתי התפעלות ושביעות רצון ניכרת מן הדרגה אליה השתפר החלק הנוגע "לאנשים יש משמעויות עבור מלים" כתוצאה מהמרת הטקסט לסגנון אי-פריים - שיפור עצום ובלתי צפוי!
כאשר נעשה בו שימוש בכתיבה, אי-פריים נוטה לצמצם את הסגנון על ידי ביטול הדיבור הפסיבי. ללא פעלים פסיביים, יש צורך לחשוב בצורה ברורה על מי או מה ביצע את הפעולה.
במקום "מקובל ש...", עליך לדעת בצורה מפורטת "מי הוא זה שמקבל", אמינות הקביעה ש"המקבל אכן קיבל",
וייתכן שגם למה, או על בסיס מה, קיבל זאת.
לפי בורלנד, שאלות מסוימות - אחדים יקראו להן אולי "פסאודו-שאלות" - שהטרידו רבים ללא כל צורך, לא יכולות להישאל כאשר נוקטים בסגנון אי-פריים: "מי אני?", "מה הוא עתידי?", "מהו גבר?", "מהי אישה?", "האם זו אומנות?"...
עקב המבנה הסמנטי שלהן, "שאלות" אלו מובילות רק לעתים רחוקות לתשובה יעילה.
בדרך כלל הן מסתכמות בבלבול, חוסר הסכמה, עימותים ואפילו מלחמה.
מן הסתם, יהיה מתאים יותר לשאול: "מה מאפיין את הייחודיות שלי?", "מה עלי לעשות כדי לשפר את פוטנציאל ההצלחה בחיי?", "איזה מזון בריא עלי לאכול?"...
צורות שונות של "להיות" נוטות לעודד ולאפשר קיומן של הצהרות מקוצרות, המספקות רק מעט מידע, אם בכלל, אף שאנו מתנהגים לעתים קרובות כאילו הן מספקות מידע רב.
שימו לב להערות ריקות מתוכן, כגון:
"ברור ש...", "בעסקים כמו בעסקים...", "זה רק סמנטיקה..." - האחרונה משמשת לעתים קרובות כאמצעי לעצירת ניתוח מעמיק.
תשובה יעילה עשויה להיות "אוקיי -
בואו ננסה להבהיר כמה מן הבעיות הסמנטיות הללו."
לדעתי האישית, רוב הזמן ניתן להשתמש בצורה מוצלחת ב"להיות" - כל עוד אנו שמים לב למה שאנו כותבים ואומרים, ומקפידים להזכיר לעצמנו את האפשרות הקיימת לשילובן של פנטזיות בלשניות.
וכפי שצוין לעיל - כאשר יש לנו שאלה קשה, בעיה, או נושא שיש לפתור או לנסח, אנו עשויים לשאוב תועלת רבה מן השימוש באי-פריים.
יתר על כן, אני סבור שכל אחד צריך לפחות להתנסות בתרגום של כתיבת "להיות" לכתיבת אי-פריים, ולכתוב בעצמו קצת אי-פריים עצמאי. תרגיל זה יחדד את ההבדלים בין מפה ובין שטח, ואף ישפר את יכולתכם להשתמש בשפה בצורה מודעת ומכוונת.
הוא גם ישפר את יכולתכם להבין ולתקשר את הפרק הבא: אף-פריים (F-Prime).
Yorumlar