top of page

השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak) | חלק 6

השיח המשעבד - אחת הדרכים העיקריות שבאמצעותה הולכה האנושות שולל מאות ואלפי שנים. בניית השפה בצורה שקרית, שגרמה בסופו של דבר להנדסת התודעה אל תוך שיח של דרגות, של קיטוב ושל עבודת אלילי שקר. כדי לזכות בחירות האישית, ולהחזיר לידינו את הכוח שהפקדנו (מבחירה או מאונס) בידי "השליטים", עלינו להבין קודם כל ממה עלינו להשתחרר, מחיקת הידע הקודם חיונית לפני שמעבדים ידע חדש. מסה זו נכתבה על ידי פרדריק מאן (Frederick Mann). עקב אורכה, היא מוגשת כאן בחלקים נוחים להבנה ועיבוד. לנוחותכם, מצורף גם קובץ PDF להורדה אותו ניתן גם להדפיס.


Slavespeak-Heb part 6
.pdf
Download PDF • 495KB

השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak)

חלק 6

מסה מאת: פרדריק מאן (Frederick Mann) Copyright 1997 Terra Libra Holdings ALL RIGHTS RESERVED http://threader.ecs.soton.ac.uk/lists/the_process/4102/attachment/the_process.4102.2.html


"חוקה" כמילת שקר בודדת

"מעולם לא היה, לעולם לא יהיה, ולעולם לא יוכל להתקיים פרלמנט או כל תיאור של אנשים או כל דור של אנשים, בכל ארץ שהיא, שיש בידיהם את הכוח להכפיף ולשלוט על הדורות הבאים "עד קץ העולם", או לפקד לנצח על האופן שבו יישלט העולם, או מי ישלוט בו;

לכן, כל הסעיפים, הצווים או ההצהרות שבאמצעותן מנסים כותביהם לעשות מה שאין להם זכות לעשות, ואף לא הכוח או הסמכות, הם בטלים ובלתי תקפים כשלעצמם.

כל תקופה וכל דור חייבים להיות חופשיים לפעול עבור עצמם, בכל המקרים, באותו האופן שבו פעלו הדורות והעידנים שקדמו להם.

היוהרה וההתיימרות לשלוט מתוך הקבר, הן המגוחכות והמחוצפות ביותר מכל סוגי העריצות... כל דור הינו, וחייב להיות, כשיר לכל דבר ועניין, כפי שיידרש מכוח הנסיבות. החיים, לא המתים, הם אלו שאליהם יש להסביר פנים."

- - תומאס פיין (Thomas Paine), "זכויות האדם".


במכתם שלו, "אי-בגידה: חוקת היעדר הסמכות" עורך הדין (אחד הבודדים שהם טובים) ליסנדר ספונר (Lysander Spooner) כתב, בשנת 1870:

"לחוקה אין כל סמכות מובנה או חובה. אין לה כל סמכות או חובה כלל, למעט כהסכם בין אדם לאדם. והיא אף לא יכולה להתיימר להיות הסכם בין שתי ישויות הקיימות כעת.

לכל היותר היא יכולה להתיימר להיות הסכם בין ישויות שחיו לפני שמונים שנה...אנו יודעים, מבחינה היסטורית, שרק חלק קטן מן האנשים שהיו קיימים אז נועצו או נשאלו לדעתם בנושא, או שהורשו להביע את הסכמתם או אי הסכמתם בכל צורה רשמית שהיא.

אנשים אלו, אם קיימים, שנתנו את הסכמתם באופן רשמי, הם כולם מתים כעת...והחוקה, עד כמה שהיתה הסכם ביניהם, מתה יחד עמם. לא היו להם כל סמכות או זכות טבעית להופכה למחייבת את ילדיהם...הם אף לא ניסו לכבול אותם.

דהיינו, המסמך אינו מתיימר להיות הסכם בין מישהו שאינו "העם" שהיה קיים אז; ואף אינו ...קובע כל זכות, סמכות, או הרשאה, מצידם, לכבול כל אחד אחר מלבדם...

ובהיותה של החוקה כשלעצמה חסרת הרשאה, על איזו סמכות נשענת ממשלתנו למעשה?

מהו הנימוק שבגינו יכולים אלו המתיימרים לשלוט, לטעון לזכות לתפוס את נכסיו של אדם, לשלול ממנו את זכות הפעולה הטבעית שלו, תוצרתו ומרכולתו, ולהרוג את כל אלו המכחישים את סמכותם להפשיט אדם מנכסיו, חירויותיו וחייו לפי מידת הנאתם או שיקול דעתם?"

כשקראתי לראשונה את המכתם של ספונר, זה היה בגדר מתקפה כוללת על כל מבנה הידע שלי. הוא הניע תהליך של הטלת ספק במושגים רבים:

"חוקה" (לכאורה) - מה מייצגת המילה באמת?

אם ספונר צדק, הרי היא מייצגת אך ורק הונאה ריקה מתוכן. זה גם אומר שהמלים הללו אינן בהכרח מתייחסות למציאות. היו "מילות הונאה" ששימשו רק לשם הולכת שולל.

ואם אין "חוקה" תקפה, אז מה משמעות המילה "ארץ"?

מהי מייצגת באמת?

שאלות דומות עלו גם לגבי "ממשלה", "מדינה", "מלך", "חוק" וכד'. בהקדמה של ג'יימס ג'. מרטין (James J. Martin) ל"אי-בגידה..." קראתי:

"היות ובתקופה הניאוליטית המאוחרת" חיו אנשים בתפקיד פוליטי כמעט אך ורק מכוח מיתוסים (נכון יותר: "המצאות מוליכות שולל" או "פרשנות שגויה קטלנית"!) ומיתוסים פוליטיים המשיכו להתפתח, להתרבות, ולהפוך למורכבים ומסובכים יותר, אף שהוחלפו לאורך הדורות באחרים.

סדרה של מבנים תיאורטיים לחלוטין, לעתים מיסטיים, בדרך כלל היקשיים וספקולטיביים, שמנסים להסביר את המעמדות והיחסים בקהילה...

זוהי המתקפה על בסיסו האבסטרקטי והמילולי של מוסד זה המציף את הדם... אלו התוקפים את ההיגיון שבמשחק... הם המתנגדים המופלאים ביותר שלו."

ספונר גם תקף מלים ומשפטים כגון "הממשלה", "הארץ שלנו", "ארצות הברית", "חבר קונגרסט", "מלך", חוקת ארצות הברית", "אומות", "העם", "שליט", "זכות אלוהית", "נשיא", "מונרכיה", "שגריר", "חוב לאומי", "סנטור", "שופט", וכד'. הוא טען שאלו הן כולן מילות הונאה שבאמצעותן מנסים להוליך שולל את התמימים.

במכתב לתומס פ. באייארד, ספונר כתב:

"למעשה, החוקה היתה הונאה מוחלטת מראשיתה. בהתיימרה להיות "מוסמכת וקבועה על ידי "אנו, העם של ארצות הברית", היא מעולם לא הוגשה להם, כפרטים, כדי שיסכימו עמה מרצון...רק מעטים מהם קראו אותה אי פעם, או ראו אותה כלל; או יקראו או יראו אותה אי פעם. לגבי משמעותה החוקית (אם ניתן כלל לומר שיש כזו) הם אינם יודעים דבר; ומעולם לא ידעו, ולעולם גם לא ידעו דבר".

ספונר ציין כי לאנשים שהסוו עצמם כ"ממשלה" לכאורה, יתאים יותר התואר "מתחזים רמאים" או "קבוצה סודית של גנבים, שודדים ורוצחים".


כך תיאר ריק מייבורי את יצירת ה"חוקה של ארה"ב" לכאורה, במאמרו "הפקת התועלת מוועידת החוקה", בעלון ההשקעות "פרספקטיבה לשוק העולמי" (World market Perspective, כרך XCII, מס' 11, נובמבר 1984):

"ב-10 במרץ 1783, בעיר ניובורג, ניו-יורק, קבוצת גנרלים נפגשה כדי לתכנן הפיכה צבאית. הגנרלים הציעו את המנהיגות לקצין שהחילות העריכו והעריצו במשך שנים...

במשך מספר ימים חכך הקצין בדעתו אם עליו לקבל או לא, את ההצעה להפוך לדיקטטור הצבאי של אמריקה... לבסוף, ב-15 במרץ 1783, הוא הודיע על החלטתו לדחותה. שם הקצין היה ג'ורג' וושינגטון.

...ג'ורג' וושינגטון ישב בראש הוועידה החוקתית הראשונה, שתחילתה ב-14 במאי 1787,

זוהי הוועידה שיצרה את החוקה הנוכחית. התהליכים והתוצאות של אותה ועידה כבר נחשבו אז מזה זמן כחוקיים, אתיים, חוקתיים, פטריוטיים ונכונים בכל היבט שהוא...

היא נשמרה בסוד. היתה לה אג'נדה נסתרת. היא היתה מוקפת בישיבות חשאיות שבהן נחתמו עסקאות רבות.

הנציגים התכוונו להעביר כמויות כוח רבות לידי הממשלה הפדרלית ולשם כך הפרו כל מגבלה שהמחוקקים ניסו לכפות עליהם. הוועידה החוקתית הראשונה היתה למעשה הפיכה צבאית.

ספרי ההיסטוריה לא מתארים אותה כך, אבל זה מה שהיתה...

היא היתה אולי ההפיכה הצבאית הערמומית, חלקה, ומשומנת ביותר ממה שחוותה כל אומה שהיא אי פעם. עד היום, רוב האמריקאים אינם מבינים מה בדיוק התרחש על גבם. הם מביטים אחורה על כל זה ומחייכים בעגמומיות."

השלכותיה של מה שמכונה "החוקה של ארה"ב" כהונאה ושקר הן מרחיקות לכת וקשות ביותר להתמודדות על ידי הרוב:

  1. למעשה מעולם לא היתה ואין גם כעת "ארץ" או "אומה" הנקראת "ארצות הברית של אמריקה". (העובדה שכמה מאות מיליוני אנשים סבורים שהם "אמריקאים" המהווים את "האומה האמריקאית" היא עניין של סיפור בדיה משותף ונוח, אולם אין לה כל קשר עם המציאות).

  2. מעולם לא היתה ואין גם כיום "ממשלה" של "ארצות הברית של אמריקה" - כל מה שהיה הוא קבוצת רמאים שהסתתרו מאחורי המילה "ממשלה", ואוסף של פתאים שהאמינו להם.

  3. כל אותם "נשיאים", "מזכירים", "חברי קונגרס", "שופטים", "שגרירים" וכד', היו מאז ומעולם רק חבורה של שקרנים ומתחזים. (כל אותם אנשים היו אז - והינם כיום - "בני אדם עירומים ורגילים" שנתפסו בהזיותיהם של ההמונים כ"מורמים מעם", בעוד למעשה אינם אלא שקרנים ומתחזים).

  4. טענותיו של ספונר תקפות גם לכל ה"מדינות אמריקה" ולכל ה"ארצות" האחרות, לכאורה - - כל "המערכות הפוליטיות" בעולם אינן אלא הונאה שקרית, כל "פקידי הממשל" אינם אלא שקרנים ומתחזים - - אין בהם שמץ של תמימות או תום-לב.

  5. למעשה, מעולם לא היו, וגם כעת אין כל "חוקים" באיזו מן ה"ארצות" לכאורה. (התייחסות לחלק מן הרעשים והמלמולים הנובעים מפיותיהם ועטיהם של מתחזים פוליטיים כאל "חוק" אינה אלא הזיה מטמטמת ומחלישה).

  6. בנוסף למה שכבר נעשה כדי להרחיב את החופש בעולם, יש צורך בפיתוח ויישום של אסטרטגיות רדיקליות חדשות ושונות.(כמובן שהטרורקרטים לא יאהבו את העובדה שדבריהם מוטלים בספק. למשל - "התיקון ה-14" ל"חוקת ארה"ב" לכאורה, מציין: "תקפות החוב הציבורי....לא תוטל בספק").

126 צפיות0 תגובות

שימרו והגנו על בריאותכם עם

נוגד החמצון החזק ביותר בעולם

אנטי מיקרוביאלי ואנטי דלקתי

bottle-and-box326x440.png

צבע הכסף

386010_2-666514694.png
Paybox.jpg
bottom of page