top of page

השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak) | חלק 7

השיח המשעבד - אחת הדרכים העיקריות שבאמצעותה הולכה האנושות שולל מאות ואלפי שנים. בניית השפה בצורה שקרית, שגרמה בסופו של דבר להנדסת התודעה אל תוך שיח של דרגות, של קיטוב ושל עבודת אלילי שקר. כדי לזכות בחירות האישית, ולהחזיר לידינו את הכוח שהפקדנו (מבחירה או מאונס) בידי "השליטים", עלינו להבין קודם כל ממה עלינו להשתחרר, מחיקת הידע הקודם חיונית לפני שמעבדים ידע חדש. מסה זו נכתבה על ידי פרדריק מאן (Frederick Mann). עקב אורכה, היא מוגשת כאן בחלקים נוחים להבנה ועיבוד. לנוחותכם, מצורף גם קובץ PDF להורדה אותו ניתן גם להדפיס.


Slavespeak-Heb part 7
.pdf
הורידו את PDF • 433KB

השיח המשעבד (The Anatomy of SlaveSpeak)

חלק 7

מסה מאת: פרדריק מאן (Frederick Mann) Copyright 1997 Terra Libra Holdings ALL RIGHTS RESERVED http://threader.ecs.soton.ac.uk/lists/the_process/4102/attachment/the_process.4102.2.html

היכולת למסגר מחדש

בספרו "פתוח לשינויים" (Open to Change), וינסנט נולאן (Vincent Nolan) כתב:

"מסגור מחדש משמעו הסתכלות על תופעה מוכרת מזווית חדשה. "בכל מצב ניתן להתבונן מתוך מגוון רחב של מסגרות, וכל אחת מהן מסוגלת לשפוך אור חדש על הנושא... "היכולת והרצון להניח למסגרת השגרתית (באופן זמני) הם אחד מכישורי המפתח להמצאה וגילויים... "הסיווגים שלתוכם אנו מתייקים דברים ומצבים, אירועים ואנשים, הם בעצמם שרירותיים ומלאכותיים: נוחים ושימושים למטרות מסוימות - אולם הן רק דרך אחת, ולא היחידה, להשקיף בה על העולם. "ניתן לוותר (באופן זמני) על סיווגים אלו ולהביא אחרים במקומם, שאינם עולים כסף, ומניבים רווח נקי. יש ממד חשוב נוסף למסגור מחדש. ברגע שנקבל את ההנחה שניתן להסתכל על אותו הדבר בדרכים רבות ושונות, וכולן שימושיות באופן פוטנציאלי, אין יותר צורך לכפות את דעתנו לגבי הדברים על אנשים אחרים, אנו יכולים לקבל את נקודות הראייה החלופיות שלהם, שהן תקפות עבורם, ולהעשיר את עצמנו בתובנות חדשות לגבי המצב."


ב"סיפורה של גיגית" (A Tale of a Tub), ג'ונתן סוויפט (Jonathan Swift) כתב:

"...בוועידה ראשית, לפני מספר ימים, נחשפה תגלית חשובה זו על ידי צופה מסוים - סקרן ומחודד; ליורדי הים יש מנהג - כאשר הם נתקלים בלווייתן, הם זורקים אליו גיגית ריקה, כמעין שעשוע, להסיח אותו מכוונותיו להתקיף באלימות את הספינה."

המשל הזה הפך מיד למיתולוגיה:

הלווייתן פורש כ"לווייתן" (Leviathan) של תומאס הובס (Thomas Hobbes), שהשליך ושיחק בכל יתר המוסכמות הדתיות והממשלתיות, שרובן המכריע חלולות, יבשות, ריקות ומרעישות, כעץ נבוב שניתן לסובבו לכל עבר".



האדם שסייע לי לפתוח את עיני

"התרופה הטובה ביותר כשאתה עצוב", ענה מרלין, כשהו מתחיל לנשוף ולהתנשף, "היא ללמוד משהו. זה הדבר היחיד שלעולם לא נכשל.

אתה עשוי להזדקן ולהתחיל לרעוד בכל גופך, לשכב ער בלילות ולהקשיב לפעימות הלב הבלתי סדירות, להתגעגע אל אהובתך היחידה, לראות את העולם מסביבך נהרס על ידי רשעים הזויים, או לראות איך כבודך נרמס ומושלך לעפר על ידי מוחות מעוותים.

והתרופה לכולם היא אחת - ללמוד. ללמוד מדוע העולם מתנועע ומה מניע אותו. זה הדבר היחיד שהמוח לעולם לא מתעייף ממנו, לא מתרחק ממנו, לא מתענה על ידו, ואינו פוחד או מאבד בו אמון, ולעולם לא יחלום להתחרט עליו.

ללמוד - זהו הדבר עבורך. הבט סביב וראה כמה דברים יש ללמוד..."

- - מרלין, מלך העבר והעתיד

לפני מספר שנים ביקרתי בבנק בלוקסמבורג כדי להפקיד כמה שטרות ולרכוש מטבעות זהב. היה עלי להמתין בתור. התחלתי לדבר עם האדם שמאחורי. לאחר זמן מה הוא אמר לי שהוא ליברטריאן. לאחר שסיימנו את עניינינו, נפגשנו בבית קפה סמוך לקפה. אמרתי לו שגם אני ליברטריאן.

"ליברטריאן"! הוא סנט בי, "כל אלו שמכנים עצמם ליברטריאנים הם עדיין כה מתוכנתים וכל כך רחוקים מן האמת שאין להם אפילו צל של מושג מה משמעותו האמיתית של החופש".

הבטתי בו בהפתעה. אני חשבתי שליברטריאנים הם חוד החנית בהתפתחות האנושית. לאחר מכן התנהל וויכוח, שהתלהט לעתים, על היבטים ועקרונות שונים של הליברטריאניזם. שוב ושוב, הקיצוני הרדיקלי הזה ביקר והטיל ספק אפילו בבחירת המלים שלי. למשל: כששאלתי "מה לגבי חוקי הארץ?", החבר החדש שלי ענה: "חהחהחחה" בצחוק כמעט היסטרי. לרגע חששתי שייפול מהכיסא.

מספר אנשים בבית הקפה הביטו בו בתמיהה.

"ומה לגבי נביחתם של זוג בבונים המזדווגים בגן החיות?" הוא שאל. הייתי נבוך: "מה כל כך מצחיק?" "ידידי", הוא אמר, "כמו כל הליברטריאנים לכאורה, אין לך מושג ירוק מה קיים ומה לא. אתה מאמין באיזה "חוק" קסום, כמו שהרוחני מאמין ב"רוחות" על טבעיות...למעט...למעט העובדה שהאמונה שלך היא אולי אבסורדית אף יותר מזו של הרוחני.

אתה מבין, שמעתי על אנשים הטוענים שראו "רוחות"; יש אפילו צילומים כביכול של "רוחות". אבל מעולם לא שמעתי על מישהו שטוען שראה "חוק", לא כל שכן "צילם אותו".

"על כל פנים", אמרתי, "איך בדיוק זה קשור לחופש?"

"חברי הליברטריאן בשאיפה", הוא ענה, "כשתשחרר את המוח ממושגים שקריים ותפישות מוטעות המנתבים את מחשבתך במסילות מוחיות שנחרצו על ידי אלו המבקשים לשעבד אותך, אז תגלה את מהותו האמיתית של החופש, ואז תוכל לחיות חיים חופשיים. רוב הליברטריאנים לכאורה הם כמו חזירים המדשדשים ללא תקווה בתוך ביב שופכין של מושגים הדוגלים בשלטון ריכוזי. כמו שיקשה על דג לדמיין חיים ביבשה, כך גם קשה מאד, אם אפשרי בכלל, עבור ליברטריאן שאפתני הכבול במושגים הללו, לדמיין לעצמו חיים מחוץ לביב השופכין שיצר בעצמו..."

אני מתנצל על שפתו הבוטה, אולי אף המעליבה, של ידידי. (אני מאמין שהוא פשוט השתמש במלים קשות אלו כדי לחדד את הנקודה עבורי, ואין ספק שהצליח בכך.

אם אתם ליברטריאנים, אל לכם להיעלב, עדיף שתנסו לבדוק מה אתם יכולים ללמוד מידידי.)

לפרק זמן קצר שתקנו שנינו.

אחר כך הוא המשיך, "למעשה, כל העולם הוא אנרכיה. האדם הפרטי הוא עליון, בין אם ידוע לו על כך או לא. לכולנו, למעשה, בחירה בלתי מוגבלת בכל עת - אנו יכולים להחיל על עצמנו מונחים ואמונות המגבילים את יכולת הבחירה שלנו,

ואנו יכולים גם להכניס עצמנו לתוך מצבים המגבילים בחירה זו...אבל גם זה סוג של בחירה...

באופן אובייקטיבי, אין דבר כזה הנקרא "מדינות", "ממשלות", "מלכים", "מלכות" וכד'; מעולם לא היו ולעולם לא יהיו -

שאלתי אנשים רבים וביקשתי שיראו לי "ממשלה" ושיגידו לי איך היא נראית.

אף אחד לא הצליח לעשות זאת.

כמובן, קיימים רמאים שיקראו לעצמם "ממשלה", "מלך", או "נשיא"...כמו שיש פתאים שיאמינו להם -

שיצייתו להם בעיוורון - או שיתנגדו להם בעיוורון."

"עליך לחיות את חייך בהתאם למציאות: דהיינו מה יש, מה קיים, מה מתרחש. אז אני חי את חיי מחוץ להקשר של חופש, עבד ליברטריאני, עבד אנרכי-ליברטריאני. אני נושא זאת מסביבי כמו הילה. יש לי יכולות: היכולת הקרויה חיים, היכולת להחזיק ברכוש, היכולת לייצר, היכולת לסחור, היכולת לתקשר. ויכולות אלו אינן תלויות בהסכמים של אחרים. אני עליון. איני שולט על איש, ואיש אינו שולט בי.

אני אחראי לכל היבט בחיי. ההערכה העצמית שלי, כוחי והחופש שלי יכולים להיבלם רק על ידי המגבלות שהצבתי להם אני עצמי. יהיו כמובן אלו שחושבים אחרת, שינסו להפר את יכולותיי - שניתן לקרוא להם גם "זכויותיי".

כשאני מבצע בחירה, אני לוקח זאת בחשבון".


המילה הקטלנית "חוק"

(דוח זה מתייחס ל"חוק" במובן "חוק אנושי".

בדוח TL20 נבחנים עקרונות המטה-מידע (Meta-Information), "החוק" במובן "החוק המדעי").

מאותה סיבה, נראה שרוב האנשים מתקשים לפקפק בתקפות המושג, או המילה "חוק". רוברט רינגר (Robert Ringer), בספרו "משקמים את החלום האמריקאי" (Restoring the American Dream), בפרק 8, אומר:

"שמירה על הכל במקום", מצביעה על כך שהמערכת הפוליטית נשמרת במקומה על ידי מלים טרורקרטיות (הדוגלות בשלטון ריכוזי) שאני כולל אותן במסגרת "שיח משעבד".

רינגר מתייחס באופן ספציפי למלים כגון "ארץ" ו"ממשלה",

אולם לעולם לא מטיל ספק או מאתגר את המילה "חוק".

בספרו "הרגלים ששווים מיליון דולר" (Million Dollar Habits) טוען אותו רינגר:

"בחזרה לנושא המציאות: עלינו להמשיך ולהזכיר לעצמנו שאיננו פועלים בתנאי מעבדה אידיאליים המאוכלסים באנשים הגיוניים שמוחם רווי במחשבות הגיוניות. מי שמתעלם ממציאות זו עושה זאת על אחריותו האישית.

חוקים מעשה-ידי-אדם הם מציאות, בין אם הגיוניים או מוסריים ובין אם לאו, ובלא כל קשר למידת האהדה שאתה או אני חשים כלפיהם. לכן, בגבולות ההיגיון, ועד כמה שניתן, עלינו לנסות ולציית לאותם חוקים מעשה-ידי-אדם ולו משום העובדה שזה הדבר הנכון לעשותו מבחינה מעשית. קשה ביותר להגיע לדרגת הצלחה כלשהי מתוך תא של כלא".

כמעט צדקת, מר רינגר!

המציאות היא שרוב האנשים הוזים ותופשים כמה רעשים וקשקושים טרורקרטיים

כ"חוקים מעשה-ידי-אדם".

ועל אף זאת, עצתך היא הגיונית, משום שקיימים טרורקרטים עם רובים, שגם הם הוזים את אותן הזיות, ומתנהגים כאילו אותם "חוקים מעשה-ידי-אדם" הם אכן מציאות".

אולי קיימת סיבה פסיכולוגית לקיומה של סגידה כזו למושג "חוק".

ראשית, מבחינה היסטורית ומסורתית, מסוכן מאד להתנגד ל"חוק" ספציפי כלשהו מסוג זה. המתחזה שהתחפש ל"מלך" אמר - "מילתי היא חוק". כל מי שלא יציית לאותו "חוק" לכאורה, מסתכן בעריפת ראשו.

וכעת אנו מתקדמים עוד יותר -ומעמיקים - ורואים שעצם המחשבה לקרוא תיגר על המונח "חוק" היא לא תתואר על ידי רובם.


ואחזור שוב למה שאמר ג'ורג' אורוול:

"עצירת פשע משמעה היכולת לעצור לרגע, כאילו מתוך אינסטינקט, על סף מחשבה מסוכנת...

עצירת פשע, בקצרה, היא טיפשות הגנתית."

מנקודת המבט של הטרורקרט, הפשע האולטימטיבי חייב להיות התנגדות לעצם המונח "חוק". המילה "חוק" עשויה להיות המילה המהפנטת ביותר בשפה האנגלית.

"שפה יוצרת פחדים המתיישבים בראשנו ומהפנטים אותנו."

-- רוברט אנטון וילסון, מבוא ל"עץ השקרים" (מאת כריסטופר ס. הייאט, דוקטור לפילוסופיה)

אני מהמר שבמובן מסוים, התודעה האנושית נשענת על מערכת מושגים בסיסית. אם נאתגר איזה מן המושגים הללו, זה ייראה כאילו כל התודעה של אותו אדם נמצאת תחת מתקפה או מאוימת. ואז מתרחש דיסוננס קוגניטיבי - והמוח נכבה - - ועובר למצב של "עצירת פשע".


לפני זמן מה ערכתי ניסוי עם חברה דוברת צרפתית שלמדה מה שמכונה "חוק". ביקשתי ממנה לחזור על המשפט "מושג ה"חוק" (לכאורה) הוא הזייה" בצרפתית (La notion de la loi (soi-disant) est une hal-loi-cination). היא התקשתה ביותר אפילו בהגיית המילים...

חזרתי על ניסוי זה מספר פעמים, עם אותן התוצאות.


באופן מעניין, ג'ונתן סוויפט (Jonathan Swift) לא נתקל בכל קושי לפקפק במושג "חוק".

הוא כתב ב"מסעות גוליבר" (Gulliver's Travels):

"היתה נקודה נוספת שגרמה לו למבוכה...

אני אמרתי שחלק מן הצוות שלנו עזב את ארצם משום שהיא הושחתה על ידי ה"חוק"...אולם הוא לא הבין כיצד זה יכול לקרות, שאותו "חוק", האמור לשמר את קיומו של "כל" אדם, יכול לגרום להרס של אדם כלשהו.

לכן, ביקש שאסביר לו עוד למה כוונתי ב"חוק", והמחילים אותו...משום שהוא חשב שהטבע וההיגיון הם מדריכים מספיקים עבור יצור חי בעל היגיון, כפי שאנו מתיימרים להיות, כדי להורות לנו מה עלינו לעשות, וממה להימנע...

אמרתי שהיתה חברה של בני אדם בקרבנו, שמגיל צעיר גודלו וחונכו להוכיח באמצעות כפל משמעות של מילים, שהלבן הוא שחור, והשחור הוא לבן, בהתאם לדרגת השכר ששולם להם. עבור החברה הזו, כל יתר האנשים הם עבדים."

Comments


שימרו והגנו על בריאותכם עם

נוגד החמצון החזק ביותר בעולם

אנטי מיקרוביאלי ואנטי דלקתי

bottle-and-box326x440.png

צבע הכסף

386010_2-666514694.png
Paybox.jpg
bottom of page