%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%9E%

מקום לדעת KNOWHERE

  

יו-טיוב, גוגל, פייסבוק, וטוויטר מבצעים את שריפת הספרים הדיגיטלית הגדולה ביותר בעולם,

בעודן משתמשות בכוחן כדי לקדם את הנארטיב השקרי ולהסתיר את האמת מאוכלוסיית העולם. את הסרטונים, הידע והמידע, שאדריכלי הסדר העולמי החדש לא היו רוצים שתראו - תמצאו כאן. 

חובת 'דרכון חיסונים' מהווה פגיעה בחירויות אזרחיות | CBC News




אין חיסון, אין שירות?!

בעוד הפצת החיסון המיוחל לקורונה ממשיכה ברחבי העולם, בדרגות שונות של התקדמות, ישנם דיבורים מטרידים מצד ממשלות וארגונים בדבר דרישה לראיות בנוגע לחיסון כדי לקבל סחורות ושירותים.


על אף שניתן להבין את המניע של האוכלוסייה המפוחדת במידה רבה מהנגיף, עלינו להפסיק לחלוטין את הרעיון של מתן שירותים המותנים בהוכחת חיסון.

הדרישה לשאת אישור כלשהו לאחר החיסון על מנת להשתתף באופן מלא בחברה שנפתחה מחדש, היא פגיעה בלתי מקובלת בחירויות האזרח. דרישות כאלו ייגרמו להתדרדרות חוזרת אל עבר אפליה וסטיגמה וליצירת אי שוויון בעולם, כאשר הנזקים עולים בהרבה מהיתרונות המתיימרים להיות מכך.


למרות כל זאת, ישנו דיבור הולך וגובר על תעודות חיסון.


שרת הבריאות המחוזית של אונטריו, קנדה, כריסטין אליוט (Christine Elliott) כינתה את הדרישה שלהם לאחר המגיפה "חיונית", למשל. "זה הולך להיות חשוב מאוד לאנשים עבור צורכי נסיעה, אולי למטרות עבודה, ללכת לבתי הקולנוע או לכל מקום אחר שבו אנשים נמצאים בקשר פיזי הדוק, כאשר נעבור את השלב הגרוע ביותר במגיפה." אמרה השרה אליוט.


ארגון הבריאות העולמי (WHO) והאיגוד הבינלאומי לתעבורה אווירית (International Air Transport Association - IATA) בוחנים גם אפשרויות לכרטיס נסיעות אלקטרוני (Travel Pass) כדי להראות עדות להתחסנות. סיילספורס (Salesforce) ומיקרוסופט (Microsoft) עובדים גם הם עלדרכון חיסון דיגיטלי משלהם. טיקטמאסטר (Ticketmaster) מדווחת, בין היתר, על מערכת המספקת הוכחת חיסון דרך הטלפון החכם על מנת להשתתף בקונצרטים.

טיסות הן מטרה נוספת לתיעוד החיסון, כאשר חברות תעופה עשויות לחייב תעודות מהנוסעים לפני העלייה למטוס. ואכן, מנכ"ל חברת 'קוואנטאס', אלן ג'ויס, אמר כי דרישת חיסונים תהיה "הכרח" עבור מטיילים בינלאומיים בחברת הדגל האוסטרלית ברגע שיתחדשו הטיסות האוויריות.


מדיניות כזו, בכל אופן, גורמת לחלוטין לנסיגה, פוגעת בזכויות האזרח, וסביר להניח שהיא מנוגדת לחוקים שונים נגד אפליה ברחבי העולם. זה מתחיל באי-שוויון ברור הנובע מהשקת החיסון כנגד קורונה, אזור אחר אזור ברחבי העולם. מדינות עשירות יוכלו לרכוש את דרכן לקדמת התור, ויהיה להן יתרון על מדינות עניות כאשר הטיסות הבינלאומיות יתחדשו. כדוגמה מעולה לכך, מודרנה (Moderna) בחרה שלא לספק חיסונים לדרום אפריקה, ויבשת אפריקה עצמה עשויה להמתין זמן רב עד שיהיו לה מספרים ניכרים של זריקות זמינות.

גם בקרב מדינות עשירות יתגלו הבדלים מוחלטים. קנדה, למשל, צפויה להיות בפיגור אחר ארצות הברית ובריטניה, בשל חוסר יכולתה להשיג ולייצר אספקת חיסונים נאותה.


לרעיון של דרישת אישור על בריאות תקינה תמורת שרותים, או מניעת מתן שירות בהתבסס על בריאות לקויה, יש היסטוריה ארוכה ומבישה, שהוחמרה על ידי הפחד הנוכחי מפני נגיף הקורונה. מתן שרותים כולל טיסות, מקומות לינה, תעסוקה והשכלה, נשללו בהיסטוריה מאוכלוסיות חיוביות לאיידס, אפילפסיה ועוד שורה של אחרים שנדחו מסיבות בריאותיות כביכול.


זו בעיה כה חמורה, שאיסורים על אפליה המבוססת על מוגבלות פיזית, כמו אלה שנמצאו בחוק הגישה של חברות התעופה האוויריות (ACAA), כוללים לעיתים קרובות מצבים רפואיים. בכמה תחומי שיפוט, כמו בנובה סקוטיה (Nova Scotia), קודי זכויות האדם אוסרים במפורש על אפליה על בסיס "פחד לא הגיוני להידבק במחלה". ומסיבה טובה, לקבל את האחר אומר לקבל גם את החולים, או את אלה שנתפסים כחולים, כמו אזרחים סוג ב' שנמנעת מהם השתתפות מלאה בחברה.


דרישת הוכחה לבריאות תקינה בתמורה לשירותים ולינה מהווה פגיעה בשלושים השנים האחרונות של התקדמות זכויות האדם. זה נכון שבעתיים כאשר בוחנים את ההשלכות של סטיגמת מחלה ביחס לאוכלוסיות המיעוטים - אוי לנוסע האומלל בעל אחיזה קלושה באנגלית שמתעטש בשדה תעופה שנצור על ידי צבא של צוותי תעופה ואזרחים הדורשים לראות תעודת חיסון.


באופן כללי יותר, דרישה להוכחת חיסונים לאחר המגיפה היא מאותו סוג טרור לא רציונלי שאחז בציבור ובקובעי המדיניות בתקופה שלאחר 9/11, אז היה ריסון מבוהל של חירויות האזרח בשם הבטיחות. הציבור פחד ודרש פעולה, ופוליטיקאים, שהיו להוטים להיראות נחרצים ולחזק את כוחם, שמחו יותר להיענות לאשליה של תיאטרון הביטחון.


כפי שקורה לעיתים קרובות בעתות משבר לאומי, אנו ממהרים מדי לזרוק את חירויות האזרח ומוכנים לחזור חזרה ממדיניות נגד אפליה, בתמורה למסווה של בטיחות. אך כפי שהראתה המשך המדיניות המוגזמת שלאחר 9/11, וכפי שכל נוסע שדרך ללא נעליים דרך מחסום אבטחה בשדה התעופה כמעט 20 שנה אחרי "נעלי הנפץ של ריצ'רד ריד" יודע - צעדים אלה לעולם אינם זמניים.


יתר על כן, קיימים נכון לעכשיו רק נתונים מוקדמים אודות החסינות ארוכת הטווח הניתנת על ידי החיסון נגד וירוס, ומעמידים בסימן שאלה את יעילותם של דרכוני חיסונים; לא משנה מה הפרקטיות של עסקים קטנים ובינוניים לאכוף את זה.

ההצדקה לדרכוני חיסונים נמוכה גם כאשר בוחנים את החלופות הקיימות להפחתת העברת מחלות. מאמצי הפחתה מינימליים צריכים להיות המוקד העיקרי, ולא דרישות סגנון 'ג'ורג' אורוול' לתעודות חיסון.


ואכן, כפי שציינו משרד עורכי הדין 'הולנד אנד נייט' (Holland & Knight) מוקדם יותר השנה בהקשר של נסיעות אוויריות בארה"ב ו- ACAA, "[חברות תעופה] אינן רשאיות להפלות נוסע עם מחלה מדבקת או זיהום במתן תחבורה אווירית" כאשר הפחתת סיכון סבירה קיימת.


מגיפת וירוס הקורנה ללא ספק גרמה לאתגרים משמעותיים הן עבור ממשלות והן עבור ארגונים פרטיים. עם זאת, אין להשתמש באתגרים אלה כעילה להחרפת אי-השוויון העולמי או לשלול חירויות אזרחיות, במיוחד כאשר קיימות חלופות סבירות.


הכתבה פורסמה באתר cbc.ca בתאריך 4.2.2021

הכתבה נכתבה על ידי אלן ריצ'ארץ (Allan Richarz), עורך דין לענייני פרטיות בטורונטו (Toronto).


תרגום: פנחס רוזנר

עריכה: עמית