יומנו של מתעורר | קינת הילד הפנימי: יום הזיכרון של ליידי גאגא | פרק 12

היא הייתה אחת הזמרות שהשפיעו הכי הרבה על תהליך ההתבגרות וההיכרות שלי עם העולם,

ואני הערצתי אותה כי היא נתנה לי נחמה בתקופות הרדיפה הכי חשוכות שהייתי בהן בחיי.

אחרי הרצח בברנוער,

אחרי הרצח של שירה בנקי,

אחרי ההומופוביה שסחבתי איתי מהצבא.

היא הייתה שם כדי להזכיר לי שאני מיוחד, שאני כל העולם, שאני בסך הכל ילד שרוצה לאהוב ולהיות מי שהוא.

אני זוכר את המסיבות של "הגלאמוראמה" במועדון הקומפורט 13 הישן בדרום תל-אביב,

היינו מתחפשים ומתרגשים בכל פעם שיצא שיר חדש שלה וכל קליפ חדש שלה היה סיבה למסיבה של ממש.

היא הייתה חצופה, שובבה, דמות נשית חזקה שדרך השירים שלה כמו Born This Way לימדה אותנו לא להתבייש במי שאנחנו.

היא הייתה קוראת לנו "המפלצות הקטנות שלה".

ואז בחרתי להיכנס אל מאורת הארנב,

מאורה שאין ממנה דרך חזרה.

נחשפתי אל התפקיד של הוליווד והמפורסמים בעיצוב התודעה העולמית.

נחשפתי אל המשמעות האמיתית של שמלת הבשר שהיא לבשה בטקס ה-MTV ב-2010.

נחשפתי אל הטקסים השטניים שעשתה עם מרינה אברמוביץ'.

נפתחו עיניי אל כל המסרים השטניים לאורך הקליפים שלה,

אל הדם בהופעות שלה שמיוחס לאדרנוכרום המופק מעינוי של ילדים,

אל המילים של Paparazzi שמתארות בין השורות את מכירת נשמתה אל כוחות אפלים בשביל עוד ועוד פרסום ועוד ועוד מעריצים.

עוד פרט ועוד פרט, בסוף קיבלתי תמונה של מציאות.

ואז זה הכה בי שניסו להפוך את כולנו אל המפלצות הקטנות של כוחות אפלים מאוד, מאוד.

וזה חתיכת משחק מלוכלך, בלתי נסלח, להתעסק עם רגשות של ילדים תמימים.

להנדס את התודעה שלנו באופן שלא נחשוד במסרים תת-הכרתיים המובאים דרך אלילת הנוער שכל כך אהבנו.

אלילה מדומה בתוך המאבק האנרגטי בין כוחות האור והחושך, שכל תכליתה הוא לדאוג להשאיר את התודעה שלנו רדומה כדי שלא נבחין בסמלים השטניים שיש בכל מקום.

רק כוחות אפלים מאוד מתעסקים עם לבבות של ילדים.

הילד שבי הרגיש כל כך נבגד,

מנוצל,

כועס,

הייתי באבל עמוק,

בתוך תהום של אש וזעם.

למה, סטפני? למה??

אני כל כך אהבתי אותך.

הערצתי אותך,

התעצבתי בהתאם לשירים שלך, שנתנו לי כל כך הרבה כח.

אני זוכר שפיזזתי במסיבות לצלילי הקול היפה שלך,

ראיתי את הקליפים שלך שוב ושוב ולא הפסקתי להתפעל מהאומנות שלך ומהסיפור שאת מביאה בכל קליפ.

את בשבילי היית נקודת אור בתקופה כל כך אפילה.

אם את היית שקר,

דמות משומשת בתוך משחק,

אז מה אני?

מה אני, סטפני???

למרות הכל,

אני בוחר לחמול לילד הקטן שבי שרק רצה להיות מאושר, חופשי,

שחיפש מודל לחיקוי שיראה לו את הדרך להיות מי שהוא.

אני בוחר לסלוח לעצמי שלא ראיתי.

אני בוחר לסלוח גם לך,

כי אני יודע שהיו כוחות אפלים ששלטו גם בך.

אני בוחר לשחרר את הכעס שלי עלייך,

רק כדי שאוכל לבחור להיות מי שאני באמת.

לזכור שבסך הכל הייתי ילד שרצה להיות מי שהוא, לאהוב את מה שהוא.

מחול לך, מחול לך, מחול לך.

ועכשיו אל תחזרי אליי יותר לעולם.

נכתב בתאריך 19.4.21

לערוץ הטלגרם 'יומנו של מתעורר'