top of page

ריפויה של מרים מהצרעת | נעמה חסון


בחודשים האחרונים אנו חווים התנהלות עולמית, שמעודדת ריחוק חברתי וכפיית בידוד בצורה נרחבת. נראה שהמדע עסוק בחודשים האחרונים באיתור הווירוס ובמציאת חיסון גורף לכולם, ואילו שאלות, כמו מדוע אנשים מסוימים מפתחים תסמינים, לעומת אנשים שנותרים א-סימפטומטיים על אף הווירוס שקיים בגופם או מדוע אנשים חולים שוב ושוב באותה המחלה , נותרות, לפי הבנתי, ללא מענה.

במקרא, לעומת זאת, מתוארות המגיפות, כמו גם מיתות בצורות אחרות, בתור סטייה גורפת של קבוצות מדרך הישר. במידה, ויהיה אפילו אדם אחד שלא סטה מדרך האל, הוא לא ימות ואף לא יחלה. מהסיבה הזאת, לא מתואר חשש מהידבקות מאדם חולה, ובטח שאין ציוויים לסגרים כאלו או אחרים על מנת להישמר. המקרים היחידים, שבהם היו מתוארים בידודים – כמו במקרים של מחלות עור – נבעו מהצורך של האדם החולה להיטהר, לחזור למוטב, למצוא את עצמו מחדש על מנת שיוכל לחזור להתנהל חברתית. וברגע שהוא חזר למוטב, לא היה חשש קבוצתי מאותו האדם. להיפך.


אני רוצה לתאר את סיפורה של מרים, שחלתה בצרעת, דרך המשקפיים של עולם הטיפול. מרים, שהיתה מנהיגה גדולה, מוערכת על ידי עמה בתור נביאה, ש השתמשה בכישוריה על מנת להרים את המורל לאחר יציאת מצרים - היא ולא אחרת, חטאה בצרות עין כלפי משה רבנו, שעליו שמרה מרגע לידתו ודאגה לחייו. מרים ואהרון ריכלו על אשתו הכושית של משה והביעו מורת רוח על כך שגם הם מתנבאים עם אלוהים ועל כן מדוע עליהם להקשיב למשה. אלוהים העמיד אותם על טעותם, והסביר להם את הבדלי רמות הנבואה בינם לבין משה.


מיד לאחר מכן, מרים נתגלתה כמצורעת ונשלחת לשבוע בידוד... בהשוואה להיום, מאחר שמרים "חולה מאומתת" במחלה מדבקת – מדוע לא נשלחים משה ואהרון גם כן לבידוד, מאחר שהיו איתה במגע קרוב? ושאלה נוספת, בהנחה שמרים קיבלה צרעת בתור עונש על צרות העין – מדוע אהרון לא קיבל את אותו העונש, הרי שגם הוא שיתף פעולה בדיבורים הרעים? תשובות לשאלות אלו, יכולות לשפוך אור מדוע אנשים מסוימים נדבקים במחלות מדבקות, בעוד שאחרים לא. מדוע אנשים מסוימים מפתחים סימפטומים, בעוד שאחרים לא.


משה צעק לאלוהים את התחינה המפורסמת לריפוי: : "אֵ ל, נָא רְ פָא נָא לָּה" ואלוהים עונה לבקשת הריפוי משפט מעניין: "וְאָ בִ יהָ יָרֹק יָרַ ק בְ פָנֶיהָ --הֲ לֹא תִ כָלֵ ם, שִ בְ עַ ת יָמִ ים; תִּ סָ גֵר שִּ בְ עַת יָמִּ ים, מִּ חּוץ לַמַ חֲנֶה ,וְאַ חַ ר, תֵ אָ סֵ ף." לפי הבנתי, השיח שעולה בין משה ואלוהים מתאר את עולם הריפוי הטבעי, כפי שאני מכירה אותו: משה, שהוא על תקן דמות המטפל, לצורך העניין כרגע, מבקש בקשה פשוטה לריפויה של מרים, ואלוהים משיב מהו תהליך הריפוי, שעל מרים לעבור, שבמקרה הזה הוא ניקוי טראומה שנחקקה בה. בנקודה כלשהי בעבר, אביה של מרים ירק בפניה, מעשה שגרם לה לתחושת בושה למשך שבעה ימים, ועל כן, מרים עבור ריפויה, צריכה להסתגר שבעה ימים, ולעבור דרך זה, וכך תעבור ריפוי שלם.


קשה להתעלם מהדמיון בעובדה שאביה ירק בפניה וגרם לה לבושה גדולה, לבין הצרעת שמתגלה לכולם דרך פניה החשופות ומביעה בושה גדולה על כך שטעתה בצרות העין שלה. כך שלמעשה, אנו מקבלים דרך סיפור זה הסבר, מדוע רובנו מוצאים את עצמנו עוברים סיטואציות דומות שוב ושוב, עד שאנו מרפאים או משחררים את הפצע הקדום. העובדה, שאך ורק מרים חולה ולא אהרון, יכולה להצביע על העניין שגם בתורה מחלה זו לא מתמטיקה – לא בהכרח צרות עין תביא לצרעת. אלא ש צריך להיות בסיס רגשי, שכנראה הוצף ברגע שמרים הבינה את גודל הטעות שלה.


דבר נוסף, שאשמח לתת עליו את הדעת, הוא שתשובתו של אלוהים מתחילה בו' החיבור "וְאָ בִּ יהָ יָרֹק יָרַ ק בְ פָנֶיהָ " – בעיניי, יש כאן שימת דגש על כך שאין זה משנה מה קרה שגרם לאביה לירוק עליה בעבר, אלא שמה שכן משנה כרגע זהו תהליך הריפוי, והריפוי של מרים קשור לשחרור טראומה שהיא החזיקה. מרים הדחיקה בושה בעבר, שבעתידה תצטרך לנקות מתוכה. דבר נוסף מעניין, שמאחר ומשה, אהרון ומרים נולדו לאותם ההורים, זה מפתיע שאלוהים מספר למשה על מעשה "אביה" ולא מעשה "אביכם". אני מאמינה שגם זה נועד להדגיש את העובדה, שאף אחד מלבד האדם עצמו איננו מכיר את נפשו ואת חוויותיו שנטמעו בו. גם לאחים אין בדיוק את אותם ההורים. חווייתו של כל ילד את ההורים שלו היא סובייקטיבית. בסיום הסיפור "וַתִּ סָ גֵר מִּ רְ יָם מִּ חּוץ לַמַ חֲנֶה, שִּ בְ עַ ת יָמִּ ים; וְהָ עָ ם לֹא נָסַ ע, עַ ד-הֵ אָ סֵ ף מִ רְ יָם". מתוארת סולידריות.


אנשים לא חששו שמרים עדיין מדבקת. היא לא הסתגרה על מנת שלא תדביק אחרים, אלא שהיא הסתגרה על מנת שתוכל להיטהר ולנקות מתוכה טראומת עבר. כל העם חיכה לה ואסף אותה בסיום התהליך שלה. לסיכום, אני חושבת שיש כמה רעיונות יפים שניתן לאסוף אלינו מהסיפור המקראי הזה: 1 .במקום הדגש על ריחוק חברתי כמניעת הדבקה, אני חושבת שזה נהדר אם הדגש יהיה על חיזוק רווחתו הפיזית והנפשית של האדם, על מנת שלא תהיה דרך להדביק אותו... 2 .אצל אנשים חולים, יהיה נחמד לבדוק כיצד ניתן לשפר את רווחתם הנפשית ולרפא פצעי עבר. 3 .סולידריות חברתית, כך שאף אדם לא יישאר מאחור...


מקור הציטוט: ספר "במדבר" פרק י"ב

225 צפיות0 תגובות

Comments


שימרו והגנו על בריאותכם עם

נוגד החמצון החזק ביותר בעולם

אנטי מיקרוביאלי ואנטי דלקתי

bottle-and-box326x440.png

צבע הכסף

386010_2-666514694.png
Paybox.jpg
bottom of page