.png)
המדריך לריפוי עצמי | 13 | סליחה | ד״ר תומר סברון
חברים וחברות יקרים ויקרות! שותפים לדרך...
מה שלומכם ושלומכן הבוקר והיום?
זהו הפרק ה- 13 בסדרת הריפוי העצמי,
ואני רוצה היום לכתוב על סליחה.
על לסלוח.
לכולנו יש כעסים ומשקעים מהעבר.
בין אם זה על ההורים שלנו או על אחד מהם,
בין אם זה על אח או אחות,
ובין אם זה על אדם אחר כלשהו.
כולנו חווינו ועברנו דברים מסויימים שפגעו בנו,
בין אם בילדות, בגיל ההתבגרות, או בגיל בוגר יותר.
בחיים של כולנו היו אנשים שפגעו בנו באופן כלשהו.
מי מאיתנו יותר, ומי פחות...
זה חלק מהחיים,
זה חלק מהגדילה מילדות לבגרות,
וזה בלתי נמנע.
לפחות זה בלתי נמנע בעולם הנוכחי בו אנחנו חיים.
חלקנו למד ויודע לשחרר את המשקעים האלה.
אך הרבה מאיתנו, אולי רובנו,
ממשיכים לסחוב את הכעס והפגיעה במשך שנים רבות,
לפעמים חלק גדול מהחיים.
והכעס הזה פוגע בנו.
כעס זה רגש, שאם לא מוציאים אותו ומשחררים אותו,
אז הוא פוגע בנו.
ואם אנחנו סוחבים איתנו כעס ישן,
אז הוא פוגע בנו מבתוכו,
ואז זה יכול להופיע כמחלה כלשהי,
גם שנים אחרי האירועים עצמם.
לכן אנחנו צריכים לסלוח.
הסליחה היא קודם כל עבור עצמנו ובשבילנו.
כי הכעס פוגע קודם כל בנו.
אני רוצה כאן להבהיר נקודה חשובה.
לסלוח אין פירושו לשכוח.
לסלוח גם אינו אומר שאנחנו מסכימים עם מה שנעשה.
לא.
אנחנו זוכרים, ואנחנו לא מסכימים.
אך אנחנו בוחרים לסלוח.
לסלוח פירושו להסכים לשחרר את מה שהיה,
ולהשאיר אותו מאחורינו.
לסלוח פירושו להסכים ולבחור לשחרר את הכעס.
לשחרר את הפגיעה שהיתה ואת הכעס.
אנחנו זוכרים, אך בוחרים להמשיך הלאה.
לסלוח פירושו להבין שהאדם שפגע בנו,
עשה מה שעשה מהמקומות הפגועים שלו,
מחוסר המודעות שלו,
מהפחדים שלו.
לסלוח פירושו לקבל את האדם שפגע בנו.
לקבל אותו כפי שהוא.
ושוב עלי להדגיש –
קבלה איננה הסכמה.
אנחנו מקבלים את האדם כפי שהוא,
מתוך ההבנה שהוא חווה מה שחווה בעבר שלו,
ומתוך ההבנה שהוא פעל מתוך חוסר מודעות,
ומתוך המקומות הפגועים שלו.
אך העובדה שאנחנו בוחרים לסלוח לו ולקבל אותו,
איננה אומרת שאנחנו מסכימים לדברים שנעשו.
לסליחה יש גם רובד רוחני עמוק יותר.
אנחנו יודעים שהכל אחד.
אנחנו יודעים שהכל מחובר.
גם הפיזיקה המודרנית הראתה שהכל מחובר.
אז אנחנו יודעים שהכל זה חלק מהאחד.
הלילה והיום הם חלק מהאחד והשלם.
החושך והאור.
הרע והטוב.
הפחד והאהבה.
כולםםם חלק מהשלם ומהאחד.
וכך גם אותו אדם שפגע בנו.
גם הוא הינו חלק מהאחד ומהשלם.
גם הוא חלק מהבריאה הזאת.
ולכן הוא חלק מאיתנו.
אולי קשה לחשוב על זה ככה.
קשה לחשוב על מישהו שפגע בנו,
שהוא חלק מאיתנו.
אך זה ממש ככה.
אם היינו יכולים לראות את זרימת האנרגיה
ואת נימי האנרגיה שמחברים הכל,
היינו רואים שאנחנו מחוברים,
היינו רואים שאנחנו והוא מחוברים,
ושאנחנו יחד מהווים חלק מהשלם.
אז כאשר אנחנו כועסים ואולי אף שונאים,
אנחנו למעשה כועסים על עצמנו, שונאים את עצמנו.
זה לא שונה מלכעוס על איבר כלשהו בגוף שלנו,
על הרגל שלכם, או על הבטן שלכם.
אם אתם שונאים איבר כלשהו בגוף שלכם,
אז אתם שונאים חלק מעצמכם, שונאים את עצמכם.
ואם כך –
אז כדי מאוד שתעשו את העבודה הפנימית הנדרשת
על מנת לעבור משנאה לאהבה,
ולקבל ולאהוב את אותו איבר שהוא חלק מכם...
ואותו הדבר בדיוק נכון לגבי האחר,
לגבי אותו אדם שפגע בכם,
ולגבי כל אחד אחר.
גם אם קשה לנו לראות את זה.
גם אם קשה לנו לסלוח.
כאשר אנחנו סולחים לאדם הפוגע,
אנחנו מגדילים את האהבה בעולם.
ואנחנו יוצרים ריפוי.
אפשר לומר שאם כולם היו סולחים,
אם כל האנשים בעולם היו סולחים –
אז העולם שלנו היה נרפא.
היה מתחולל ריפוי הרמה העולמית.
והיה משתרר שלום.
ממש באותו הרגע היה משתרר שלום.
וכשאנחנו סולחים, אנחנו מסייעים לרפא את העולם,
מסייעים לקרב את הריפוי ואת השלום.
כל כך חשובה היא הסליחה.
אני רוצה לשתף אתכם במשהו.
כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה,
לא היה לי שמץ של מושג מה הולך להיכתב,
ולא היה לי מושג שזה יגיע לריפוי העולם וליצירת שלום כאן.
זה קורה לי הרבה פעמים כאשר אני כותב,
הדברים פשוט זורמים ונכתבים כמו מאליהם...
וכאשר כתבתי את הדברים האלה,
על הריפוי והשלום העולמי שיתרחש כאשר כולם יסלחו,
הדברים הדהדו בלב שלי וריגשו אותי.
אני יודע שהדברים אכן נכונים.
עד כדי כך חשובה הסליחה של כל אחד ואחת מאיתנו!!
ואני אשתף אתכם בעוד משהו.
כן, גם לי היתה את מנת הכעסים שלי.
על ההורים ועל אחרים.
אך כבר לפני שנים רבות עשיתי עבודה עמוקה,
ושחררתי את הכעסים, שחררתי את הציפיות והאכזבות,
והסכמתי לסלוח.
הסכמתי לסלוח ולקבל ולאהוב את אותם אנשים.
עם ההורים שלי,
ואני מתרגש כאשר אני כותב את הדברים האלה כאן,
חל שינוי עצום ועמוק ביחסים שלנו,
וכיום יש אהבה ביננו.
ותודה גדולה על כך.
ככה זה.
כאשר אנחנו מוכנים לשחרר ולהרפות מהפגיעה ומהכעס,
ומוכנים ובוחרים לסלוח לאדם ולקבל אותו, ואפילו לאהוב אותו –
אז משהו עמוק משתנה ביחסים עם אותו אדם.
ומשהו עמוק משתנה גם בנו, בתוכנו.
כי הסליחה יוצרת ריפוי.
ריפוי גם בתוכנו,
וריפוי גם ביננו.
אה, עוד נקודה חשובה.
הסליחה הינה קודם כל בתוכנו.
היא לא מול האדם שפגע,
ולא מחוייב שהוא יהיה מעורב בתהליך הסליחה.
כלומר, אתם יכולים לסלוח ולשחרר ולעבור לקבלה ואהבה בתוך עצמכם.
לפעמים חשוב לעשות גם תהליך עם האדם עצמו.
אך זה לא הכרחי.
ולכן אפשר לסלוח גם לאדם שהמשיך הלאה וכבר אינו נמצא כאן.
או לאדם שמסיבה כלשהי אי אפשר לדבר ולתקשר איתו.
אז מה המסר להיום?
די ברור.
אם יש לכם עדיין מישהו שאתם כועסים עליו,
שאתם סוחבים כעס ופגיעה ומשקעים מהעבר,
אז תפעלו בכדי לשחרר ולסלוח.
לא משנה מה עשה אותו אדם.
הסליחה נחוצה לריפוי.
והגיע הזמן לריפוי.
הגיע הזמן לריפוי עכשיו.
לריפוי שלנו, ולריפוי של העולם.
תבחרו בסליחה.
תבחרו באהבה.
נתראה בפוסט הבא... (:
ובינתיים,
תיזכרו לנשום עמוק,
תיזכרו לראות את הטוב שיש לנו תמיד בחיים,
תיזכרו לחייך הרבה...
באהבה,
תומר (:
עשרים מפגשים לתהליך עמוק ורחב של שינוי עצמי, באורח החיים, בדפוסי המחשבה וההתנהגות, באמונות ובפחדים מצמצמים, ועוד.
בין נושאי הסדנה: נשימה, תודעה, שינה תנועה ומאמץ, תזונה בריאה ומבריאה, השמש, תכנות המוח ותת המודע – היפנוזה עצמית, טוהר המחשבה, צום וצום לסירוגין, הפחתת רעלים מסוגים שונים, סטרס חיובי, מחזק, ומבריא, תדר ואנרגיה ועוד.
