adiinsideout

מי אחראי על הבריאות ועל החינוך של הילדים שלכם?| בהשראת ד"ר ז'ילבר רנו וג'וזף פילאטיס

מי אחראי על הבריאות הפיסית והמנטלית של התינוקות שאנו יולדים ומגדלים?

מאת: עדי לשם

מרגע ההתעברות אנו אחראים על העובר... הוא שומע, הוא מרגיש ואפילו התגלה שהאמונות שלנו יכולות להיות מקודדות.

מרגע שהוא נולד אנו אחראים על התינוק שהגיח זה עתה לאוויר העולם.

לכל בחירה יש השפעה ישירה עליו במיוחד כשהוא בשלבים שהוא תלוי בנו לחלוטין.

אז מה היא האחריות שלנו?

התינוק שנולד הוא שלנו באחריות בלעדית, אך למעשה בראייה רחבה יותר, הוא נולד לנו והוא לא שלנו. הוא של עצמו.

הניסוי של לואי ה – 2 מבוואריה – (ניסוי שמעלה תהיות רבות בפני עצמו, שאלות על מוסר ואתיקה ),

העלה השערה מה קורה לתינוקות שמבודדים אותם בחדר לאחר לידתם

ומספקים להם רק את צרכיהם הפיסיים: הזנה, החלפת חיתול ושינה.

כל התינוקות בניסוי מתו. המסקנה של החוקר היתה שהם מתו בגלל היעדר קול,

אבל מתוך הידע שהצטבר מאז שזוגות של חירשים גידלו ילדים לתפארת,

ניתן להניח שהבידוד והיעדר המגע, החום והאהבה הם שגרמו להם למות.

כמו שצמח אינו מקבל את כל מה שהוא צריך ומפסיק להצמיח פרחים או זרעים.

אם נחתוך את השורשים שלו הוא יחווה את זה כמוות

ותגובה נוספת יכולה להיות פעולה למצוא דרך להצמיח "צאצאים" חדשים, כדי להציל את הזן שלי

אז עד כמה התינוק שנולד זקוק למגע?

בואו נתבונן בטבע. מה קורה לילוד שאינו נמצא במגע עם אימו?

הוא חשוף לפגיעות מטורפים ובכלל לאיתני הטבע.

הוא יבכה, יילל או ישמיע קול כלשהו כדי לשרוד. אם היא לא תגיע, הוא ימות או מרעב או ייטרף ע"י בעל חיים אחר.

רמת תחושת המוגנות אם כך, היא ביחס ישיר למידת המגע של הילוד עם אימו

על כן גם אצל בני האדם, מגע והא הבסיס לביטחון הממשי של הילוד, התינוק, הילד.

עפ"י מחקריו של ד"ר סבאח, שחקר את מבנה המוח, מתוך ספר הריקול הילינג של ד"ר ז'ילבר

מגע עם האם הינו מידע שמגיע לאזור הפוסט חושי במוחו של התינוק.

כאשר האם במגע איתו הוא יכול להיות רגוע, הוא מוגן במגע שלו עם אמא.

איור של הומונקולוס מוטורי על גבי המיספרה אחת של קליפת המוח

הומונקולוס (מלטינית: הומונקולוס - איש קטן) הוא ייצוג מעוות של גוף האדם, שמטרתו להמחיש כיצד איברי הגוף השונים משתקפים בעיבוד המידע העצבי בקליפת המוח.

על פי תרשים חלוקת איזורי המוח באיזור הפוסט חושי, 3/4 מיועד לאם ו3/4 מהרבע הנותר מיועד לשבט, ברבע מתוך הרבע שנותר נמצאים 1/8 זנים אחרים 1/8 היקום

הסיבה הביולוגית לכך ש 3/4 מהאיזור הפוסט חושי מוקדש לאם באופן בלעדי, היא שהיא זו שמטפלת בו ב – 90% מהזמן ומבטיחה – מבחינת הטבע – הביולוגיה – את הישרדותו

מתוך הרבע שנותר הרוב מוקדש לשאר השבט, האבא, הסבתות, הסבים, כל מי שאינו האם, כיוון שמערכת העצבים של התינוק הוגדרה על בסיס התנסויות קודמות של אינספור דורות של אבות קדמונים.

לכן, מבחינת התינוק לא ייתכן מצב שבו לא יהיה מבוגר אחראי, מגונן, ובמגע איתו יותר מכמה דקות.

השאר מוקדש לשאר היקום, צמחים, בעלי חיים אוקיינוסים ועוד..

כשהתינוק בראשית חייו, כאשר עוברים רגעים רבים אצל תינוק שנולד, שבהם אין מגע ואין מענה לבכיו,

זה משדר למוח שלו "מגע אבד לחלוטין"

מבחינה ביולוגית הוא נכנס למצב כוננות, חש לחץ עצום וכשזה קורה באופן קבוע

מתקבע אצלו מצב קבוע של סכנת מוות.

הדרך היחידה שלו לשרוד היא בכי.

"כל התינוקות שבוכים קוראים לאמא שלהם"

כדי לטפל בילד, מטפלים בהורה

ילדים קולטים הכול, ובגלל חוסר היכולת שלהם להפריד בינם לבין המבוגרים המשמעותיים בחייהם הם לוקחים את האחריות והאשמה. הריפוי של בעיות ומחלות אצל ילדים נעשה דרך טיפול באם או באב. הם אלו למעשה שיכולים לשחרר את הילד שלהם מהמחלה. "עם אימהות הכי קל לעבוד", אומר ד"ר רנו, "כי הן זוכרות את הכול. עם זאת, הורים לא מעטים מכחישים או מדחיקים, וחוסמים בכך את אפשרות הטיפול". אחת מהמטופלות שלו הייתה אם לילדה בת 5, שלא יכלה לעשות את צרכיה בשירותים, רק בחיתול. ז'ילבר והאם עברו על כל הזמנים שבהם יכול היה לקרות משהו שקשור לנושא. האם נזכרה שכשהייתה בחודש השמיני היא עלתה על סולם כדי לאחסן דבר מה במדף העליון. היא נפלה מהסולם ופונתה לבית חולים. היא או העובר לא נפגעו אך היא חשה אשמה מאוד גדולה על כך, ואת האשמה הזו היא נשאה עימה זמן רב. הסתבר, שהיא עלתה על הסולם על מנת לאחסן את החיתולים של התינוקת שלה, שעדיין לא נולדה. ברגע שהיא עשתה את הקישור, ועברה תהליך של השלמה עם מה שקרה, הילדה נגמלה תוך מספר ימים מהחיתולים.

(קישור לכתבה בנושא, הספר פירמידת הבריאות של ד"ר ז'ילבר כבר יצא לאור) לעיתים בעיות שיש בין ההורים כמו מתחים, מריבות ובגידות, יולידו מחלות אצל הילדים או פתולוגיות, כמו אסטמה. כדי לפתור זאת ממליץ ד"ר רנו להורים לדבר על כך ולספר לילד כשהוא ישן, באופן רגשי ואותנטי, כך זה חודר לתת המודע שלו ומשחרר אותו מהאשמה ומהמחלה. זה נעשה באמצעות טיפול היזכרות הנקרא Recall Healing.

ומה אומר על כך ג'וזף פילאטיס?

התינוק הממוצע נולד להורים שאצל רובם הופר האיזון המנטלי והפיסי, באמצעות חינוך לקוי בנושא או היעדרו.

פגמים פיסיים ואורגניים אלו הם בעלי השפעה על הילדים שנולדים לאותם הורים.

אחוז גבוה מאוד מהתינוקות נולדים בתנאים לא טבעיים, רבים מהם סובלים מכאב במעבר בתעלת הלידה וחלקם אף מתים בתהליך (על הריון ולידה במאמר הבא)

כאשר הם נולדים באופן זה, הם נולדים לסבול ועל מצבם הפיסי, אחראיים לבסוף הוריהם.

(על תוצאה של לידה שהתרחשה בדרך לא טבעית, לא עפ"י הביולוגיה של הטבע)

פילאטיס מונה בספרו את הבעיות שנוצרות בדרך זו: מחלות, עיוותים של הידיים והרגליים, גוף חלש ועניינים נוספים כמו:

· הזנת תינוקות בתחליפים מלאכותיים לחלב אם

· הזנת תינוקות כאשר הם אינם רעבים.

· לבוש יתר, כאשר לא קר להם.

· להכריח ילדים ללכת לישון כשאינם עייפים. (אין תנועה מספקת ולכן אינם מתעייפים באופן טבעי מה שיוצר מצב נוסף של שינה לקויה ולא מספקת, וצורך להעיר אותם לא בזמן היקיצה הטבעית שלהם)

· מתיחה וכיפוף ידיהם של תינוקות כשהם עדיין לא בשלים לכך, כמו גם העמדתם על שתי רגליים כשגופם עדיין לא חזק דיו כדי לתמוך במשקל שלהם עצמם.

· להכריח תינוקות ללכת כאשר אינם שולטים עדיין בתנועותיהם.

· הושבת ילדים בכסאות על מנת לנוח, ללמוד או לאכול(כסאות שאינם בנויים לישיבה ממושכת בעיניו, בזווית ישרה לאורך זמן) כאשר הם אינם בשלים לכך, ומעדיפים לשבת על הרצפה, האדמה בישיבה מזרחית.

· אוסרים על ילדים בוגרים יותר לטפס על עצים או לקפוץ מעל גדרות, כאשר זו נטייתם הטבעית.

· מכריחים ילדים לשבת בשקט, כאשר הם משוועים לתנועה.

· מאלצים אותם ללמוד דברים שלא מעניינים אותם רק על מנת לרצות את הוריהם "העיוורים"

· לעיתים אפילו מלמדים אותם לשקר כאשר נטייתם הטבעית לומר את האמת ולעיתים קרובות מלמדים אותם בכוונה תחילה מידע שגוי או בצורה שלא יוכלו להבין.

· מחסנים ילדים ב"רעל" על מנת "לשמור על בריאותם"

· מאלצים אותם לבלוע משלשלים במקום לפנות לתרגול הטבעי ולמנוע עצירות.

· מכניסים לילדים לראש שהצלחה נמדדת ע"י צבירת ממון ולכן הם צריכים להתעשר הכי מהר שאפשר.

· בבגרותם לאחר שסיימו את תוכנית הלימודים, הוריהם מכריחים אותם ללמוד מקצועות לפי ראות עיניהם של ההורים והמורדים בסמכות ההורית, ה"קורבנות" מוצאים את עצמם מחוץ לחברה.

· באותו אופן ילדים נאלצים ללכת בדרכה של שגרת חינוך גופני שמנוהלת בצורה מכנית מבלי להבין ותחת המחשבה המוטעית שתוכנית זו תורמת לבריאותם.

מיליוני בני אדם עוברים את החיים מינקותם ועד מותם מבלי באמת להכיר את עצמם.

גם אם הם מכירים את האימרה היוונית, "דע את עצמך", זה לא אומר שהם מיישמים אותה על עצמם.

אז עד שלא יהיה שינוי במערכת הבריאות והחינוך, לא נשנה את אורחותינו? נמשיך לתת יד ולהיות חלק מחינוך כה לוקה?

מה אנחנו כן יכולים לעשות?

לזכור שאנחנו הבאנו את התינוקות והילדים לעולם, הם באחריותנו הבלעדית. תפקידנו להיטיב איתם ולשאוף לגדל אותם על פי חוקי הטבע, חוקי הבריאה. הם לעולם לא משתנים ולא מאכזבים.

הדאגה וחמלה לאחר, מקבלת פרספקטיבה שונה לחלוטין כאשר מתבוננים בטבע, השואף להרמוניה בין כל היצורים החיים.

מה ניתן לעשות כבר עכשיו?

התשובה היא:

ללמוד מה נכון לגוף, מכניזם התנועה בפעולות יומיומיות, תנועתו במהלך היום, המנוחה והשינה.

מערך העצמות, מה היא מידת הגמישות והחוזק נחוצה לשרירים, חוק שיווי המשקל הטבעי והגרביטציה וחוקי הנשימה הנכונה.

הידע הזה נחוץ ביותר על מנת לתרגל ולנוע ביעילות בעולם הזה.

פילאטיס מעלה שאלות נוספות:

האם ראיתם פעם חדר כושר לחיות?

האם צפיתם מקרוב כמוני אחר תנועותיהם של בעלי החיים בטבע?

החופש לנוע הוא בעל חשיבות עליונה!

הרצון של תינוקות לנוע כל הזמן הוא התגשמותו של אחד מחוקי היסוד של הטבע – חוק התנועה – חוק שחיות ובני אדם פועלים לפיו אם לא מפריעים להם.

מעבר לכך שתינוק שבוכה משמעותו שהוא רוצה מגע קרוב עם אימו ואז נרגע מיד – גם על פי הפילוסופיה של פילאטיס,

הוא מסתכל על דבר נוסף, האופן שבו משכיבים את התינוק על הגב במיטה שאינה ראויה לשינה נוחה.

על כן יש להניע אותו באופן יזום גם לשכב על בטנו.

האם החיות מבינות את חוקי הטבע ופועלות לפיהם בהתאם?

התשובה היא כן – האינסטינקטים מדריכים את החיות וכל היצורים החיים כולל בני האדם לפעולה הנכונה ביותר.

לעזור להם לרכוש מינקותם הרגלים טובים לחיים תוך יישום חוקי הטבע בחיינו.

ההרחקה מעצמנו מהחיים השבטיים שחיינו פעם שבהם הידע היה עובר מהורים לילדיהם, הוכחדו לטובת החיים העירוניים, כביכול לטובת הקידמה.

חוסר ידיעת העצמי, ואי אמון בעצמנו, בלסמוך על האינסטינקטים שלנו, מרחיקה אותנו מהדרך הנכונה ביותר לחנך בה את ילדינו.

ההקשבה פנימה, היא חוכמת הגוף. הגוף מדבר, הגוף יודע מה נכון לו. כל שעלינו לעשות הוא.. להקשיב לעצמנו, למדריך הפנימי שלנו, כל הידע קיים ולפעול משם.

על אחד ואחת מאיתנו יכולים ואף נדרשים לקחת אחריות על עצמנו ועל חינוך מיטיב של ילדינו, מתוך הקשבה לגוף וידיעת עצמנו קודם כל.

כמה כיף זה להסתכל על האימהות של החיות בטבע, בייחוד של משפחות החתולים, מלמדות את צאצאיהן את רזי הגוף והתנועה,

איזה שיעור ניתן ללמוד ממנה!

אז איך יכול להיות שמישהו מאמין שמישהו אחר יודע יותר טוב מה טוב עבורו, עבור ילדיו?

איך נשבינו בתפיסת העולם הזו, שמשרד בריאות שאפילו לא פגש את הילדים שלנו, מצהיר שהוא יודע מה טוב עבור הילד הפרטי שלנו?

האם הוא גם יהיה אחראי על כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממדיניות כזו או אחרת?

לא! אנחנו אלה שנצטרך להסתכל לילדים שלנו בעיניים!

אצטט כאן מתוך ראיון שתרגמתי של שורדת שואה מיוחדת במינה, ורה שרב. המייסדת והנשיאה של אירגון ברית ההגנה על זכויות האדם

כאשר הרפואה נסוגה משבועת היפוקרטס המבטיחה לכבד את זכות האינדיבידואל ו"לא לעשות נזק לאדם" זה יפגע גם בקהילה, כיוון שקהילה מורכבת ממספר מסוים של בני אדם.

ישנם צמתים בחיים שבהם צריך לעשות בחירות ואם לא תבחר.י , מישהו אחר יבחר עבורך והבחירות לא יתקבלו בצורה המיטיבה ביותר עבורך / הרעיון שבו פועלים אחר סמכות, מבלי לחשוב: "אולי הם טועים? מה אם זה לא לטובתי הגבוהה ביותר? אני לא הייתי רוצה לחיות תחת משטר כזה. אני יודעת איך זה לחיות ככה אני יודעת איך זה, אני יודעת מה זה ואני לא אסכים לעשות זאת שוב."

כבר לא מסתכלים על הפציינט ו"קודם כל אל תעשה נזק"

אלא יש הסכמים מעורבים שפוגעים בשיקול הדעת

זה מתחיל בזירת בריאות הציבור - בריאות הציבור שייכת לממשלה

וזה מה שקרה בגרמניה הנאצית. כל הרפואה היתה ציבורית

ברגע שהרפואה בשותפות עם הממשלה, אין שום טיפול בפרט

שבועת היפוקרטס עפה מהחלון

ומכיוון שיש את הגיבוי של הממשלה, הרופאים לא נושאים באחריות על מעשיהם.

הם עובדים יחד עם המדינה, זה הזמן שבו רפואה הופכת לנשק

ומה שתיארתי זו רפואה שהפכה לנשק

אם מכתיבים לך איזה תרופה תינתן לילד שלך, איזה שיעורים הוא ילמד, מציגים לך מצג שווא שאין ברירה

ואין לך כביכול אפשרות לומר דבר, זה מזמין הפרות רציניות מסוגים שונים של הילד שלך ושל תפקידך כהורה.

קישור לראיון המלא עם ורה שרב, שורדת שואה

(ארגון) "עמוד על זכויות הבריאות שלך" מציגים: שיחה עם ורה שרב, שורדת שואה, שהקימה בארה"ב ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו להגן על זכויות רפואיות, של כולנו, אך בעיקר של אלו שמתקשים להגן על עצמם, כמו מיעוטים, תינוקות וילדים שמבוצעים בהם ניסויים בניגוד לחוק הפדרלי ובניגוד לכל אמות מוסר. היא משווה את מה שקורה בשנה האחרונה לצעדים שננקטו בעליית הנאציזם, תוך כדי הריאיון היא משתפת בסיפורה האישי והמרגש שהביא אותה בעצם לפעול ולהתקומם בכל מקום שהיא מגלה שבו יש כפייה ואין שמירה על כבוד האדם וחירותו.

https://www.knowheretoknow.com/post/ורה-שרב-שורדת-שואה-על-נאציזם-קוביד-19-והרס-הרפואה-המודרנית-חלק-1

תרגום: Adi & Mey

קישור למאמר על מחקר על בני נוער :

https://www.livescience.com/51259-risky-play-good-for-kids.html