החבר המדבר | תנועה בכיתה ככלי להטעמת חומר הלימוד | נירית ליבסמן

הדבר הבא בכיתה

עם פתיחת שנת הלימודים, אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים שבית הספר יהיה חייב לסגל לעצמו, כבר עכשיו , מה שהיה כבר צריך לקרות אם תשאלו אותי, לא רק אתמול מה שנקרא, אלא מלפני עשרות שנים, זה לאמץ לו שיטות שונות היכולות לסייע להטמעת חומר הלימוד הכל כך יבש (שלא להגיד – ברובו אפילו כלל לא חשוב – אבל זה כבר שייך לפוסט לגמרי אחר), ואחד הדברים החוזרים שוב ושוב בשיטות השונות עליהן כתבתי היא כל מה שקשור לחשיבות הפעילות התנועתית כחלק מהטיפול בלקויות שונות.

דוגמא אחת מיני רבות בהקשר לנושא הלימודי, הוצגה בכתבה שבאה מצד המדע על איך ניתן לשפר את עיבוד המידע והזיכרון אצל ילדים - חוקרים: ילדים עם ADHD צריכים ''לזוז כדי ללמוד''.

אחת החוקרות החשובות שדיברה על כך רבות הינה ד"ר קרלה הנפורד, שכתבה את הספר "חכמה בתנועה", ושם דיברה על חשיבות הכנת המוח ללמידה באמצעות התנועה. תוכלו להקשיב גם לראיון שנערך איתה ברדיו משוחחת על נושא זה וגם על ספרה.

בתי ספר רבים היום מתמודדים עם בעיות של לקויות למידה גם בבתי ספר רגילים וגם בזה של החינוך המיוחד, וגם עם קושי להתרכז ולהפנים את החומר הנלמד לאו דווקא בשל קיומה של הפרעת קשב וריכוז, אלא כי מאוד יכול להיות שאחת הסיבות העיקריות לכך שקשה לילדים להפנים/להבין את החומר הנלמד היא כי החומר מועבר בצורה יבשה ומשעממת ולא בצורה חוויתית שמקלה על הבנתו וספיגתו, או משום שהחומר ההוראתי לא מועבר בצורה שמתאימה למגוון סגנונות הלמידה הקיימים אצל התלמידים.

ובעקבות עניין גובר והולך של קבוצות רבות, שמעלות על סדר היום את החשיבות של התנועה מהבחינה הלימודית - דבר המאפשר את הטמעת החומר בצורה קלה ומובנת יותר, הם החלו לפתח בהתאם לכך דרכי הוראה חדישות באמצעות השימוש בתנועה, כפי שניתן למצוא בדוגמא של הוראת השפה האנגלית בשיטת "Ready Steady Move".

המיוחד בשיטה זו היא השימוש בתרגילי תנועה מאוד מיוחדים שגורמים להפעלה של שתי ההמיספירות ביחד, ובכך מתאפשרת הכנת המוח ללמידה, וכל זאת על מנת שאיכות הלמידה תהיה אופטימלית. ולצד זה יש גם במקביל פיתוח היכולות הפיזיות של הגוף עצמו.

בתי ספר רבים בארץ וברחבי העולם זיהו את הפוטנציאל הרב הטמון בכך, והחלו לאפשר לתלמידיהם בבית הספר לעשות שימוש בכל מה שקשור ליותר תנועה כחלק ממסגרת הלימוד הכיתתית הרגילה, ואף בשל התרומה הרבה שיש בכך, הוציא משרד החינוך מסמך בנושא של הרגלי התזונה ופעילות גופנית שנקרא - מדריך לפיתוח מדיניות בית ספרית - משרד החינוך.

במדריך זה תוכלו למצוא החל מעמוד עשרים, דוגמאות להטמעה של הפעילות התנועתית באופניה השונים בבתי הספר בישראל וגם ברחבי העולם, ועל כך תוכלו לקרא גם בכתבה שפורסמה על גימנסיה "דרכא" בקרית מלאכי הכיתה המתגלגלת: לילד יש הפרעת קשב? כך הייתם רוצים שילמד בביה"ס.

דוגמאות נוספות לשימוש באלמנטים של התנועה ניתן לראות בעוד כמה בתי ספר בישראל, גם כפי שהראתי לכם בנושא של תרגילי המוח, אך גם כפי שניתן לראות בבית הספר בכפר שמריהו, ששם הם התקדמו יותר והחליטו לרכוש גם שולחן שמחובר אליו אופניים, כפי שעשו כבר בתי ספר רבים אחרים ברחבי העולם.

הם השתמשו בעיקרון של שילוב התנועה תוך כדי הלימוד בכיתה, ובצורה זו התלמידים יכולים לפדל תוך כדי שהם לומדים. דוגמא נוספת לכך - הם אותם בתי ספר שעברו לשימוש בשולחנות עמידה מיוחדים, שמתחתם יש עזרי תנועה למיניהם שנמצא שזה עוזר לתלמידים להיות מפוקסים יותר ואפילו בעלי ביטחון עצמי גבוה יותר, ופרודוקטיביות גבוהה יותר בכיתה.

כיתה כזו שיש בה שימוש בשולחנות כתיבה מיוחדים שאליהם מחוברים אופניים על מנת לאפשר לתלמידים לדווש תוך כדי קריאה ו/או לימוד בכיתה, או שולחן עמידה, ו/או עזרים נוספים אחרים דומים לאלו, נקראת "כיתה קינסתטית".

תוכלו להתרשם עוד על כך וממושג זה גם מכתבה שפורסמה בהקשר לכך - Goodbye desks, hello pedal tables!, וגם לראות את הסרטון הזה שמדבר על למידה תוך כדי תנועה/פעילות בבית הספר היסודי Pinckney שבארצות הברית, שם הילדים והמורים מסבירים על הביצועים האקדמים שלהם שהשתפרו, כולל יכולת הריכוז שלהם.

יש עוד אין ספור מקורות מידע שהייתי יכולה להביא לכם בנושא זה של החשיבות השימוש במרכיבים של פעילות תנועתית בכיתה, אבל הנקודה הכי חשובה היא שמעבר לכך ששיטת עבודה זו יכולה לסייע מאוד לכולם בכיתה, לא רק למי שיש לו קושי בריכוז, אלא השימוש בתנועה אפילו בבית בזמן הכנת השיעורים או בזמן הלימוד בשיעור הפרטי או בזמן הלמידה למבחנים, מאוד הכרחית הייתי אומרת למי שמתקשה בהבנת החומר, בריכוז ובשינון החומר.

למשל, אפשר לרכוש אופני כושר קטנים. הם נקראים מיני אופני כושר ולשים מתחת לשולחן הכתיבה, והילד יכול לדווש תוך כדי הכנת שיעורים. למי שידם אינה משגת לקנות אותם, אפשר באותה מידה להשתמש בכדור כדורגל ולשים אותו מתחת לשולחן הכתיבה או בסלון, תלוי איפה הילד יושב, ובזמן שהוא מכין את השיעורים/לומד למבחן וכיוצ"ב, הוא יכול להזיז את רגליו על הכדור.

אגב, חשוב לי להדגיש שפעילות תנועתית שמסייע ללמידה לא חייבת לכלול פעילות אירובית, קפיצות, וריצה, אלא היא יכולה לכלול כל מיני סוגים של פעילות תנועתית. למשל כתיבת החומר מחדש כחלק מלמידה למבחן הינה סוג של פעילות תנועתית, ורבים יגידו שעצם הכתיבה מסייעת להם בזכירת החומר, בהבנתו וארגונו בצורה מסודרת יותר, ועוד.

באותו האופן למשל, דיבור עצמי של החומר הנלמד וחזרה עליו במילים שלך או בהקראה מחוברת או מתוך ספר אבל בקול רם, הינה גם בגדר של פעילות תנועתית, שכן בעצם פעולת הדיבור מעורבים איזורי רבים שנים – פה, לסת, לשון, עיניים (אם זה גם תוך כדי קריאה) ועוד, וזו טכניקה שאנשים רבים יכולים לאמץ אותה על מנת לאפשר להם להפנים את החומר בצורה קלה יותר.

והכי חשוב שכל אחד ימצא את הדרך שמתאימה לו, ובה הוא ישתמש. ישנם ילדים שיכולים תוך כדי שיעור בכיתה רק לשרבט על הדף ולא לכתוב מילה, אבל עצם הפעילות התנועתית שלהם בצורת שרבוט על הדף, היא זו שתרמה להפנמת החומר וגם מבלי שכתבו או הסתכלו על המורה.

ולסיום, אני מצרפת לכם פה כתבה שמביאה רשימה של פעילויות תנועתיות שמטרתם לסייע בתהליכי הלמידה של ילדנו כמו הדוגמאות שהבאתי לכם כעת.