.png)
החיסונים עלולים לגרום להשפעות אפיגנטיות ולמחלות ניווניות של המוח | פרופ' לוק מונטנייה
במהלך ראיון שנתן לאחרונה (27.5) לאתר החדשות הצרפתי France Soir, הוירולוג הצרפתי וחתן פרס נובל על גילוי נגיף האיידס, פרופסור לוק מונטנייה, הביע את זעמו על נושא חיסון הילדים טען כי לחיסוני ה-mRNA עלולות להיות השלכות אפיגנטיות על הדורות הבאים.
במילה 'אפיגנטיות', הכוונה לשינויים תורשתיים בתפקוד הגנים שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA עצמו, אלא רק עיצוב ביטוים של גנים מסוימים, החלשה או חיזוק של אחרים, וכדומה. (מתייחס לרוב לשינויים ברמת הכרומוזום המשפיעים על הפעילות והביטוי של גנים, אך ניתן להרחיב את המונח לכל פנוטיפ תורשתי שאינו נובע משינוי ברצף ה-DNA, כגון פריונים.)
פרופ' מונטנייה נותן כדוגמא את חומר ההדברה הנפוץ גלייפוסט (קוטל העשבים 'ראונדאפ') שמחקרים אחרונים הראו כי יש לו השפעות שליליות של "הורשה אפיגנטית בין-דורית" על צאצאים של חולדות.
"קיימות השפעות אפיגנטיות, אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ולא רק לחשוב על הדור שלנו, אלא על העתיד. ל-mRNA הזה שמוזרק היום בחיסונים, עשויות להיות השפעות על דורות העתיד, שלא יזוהו אם לא נחפש אותן."
עוד הוא אומר, כי בדור שלנו, עלולות להיות השפעות בטווח של 5 עד 10 השנים הבאות. במיוחד הוא מזהיר מפני "מחלות נוירודגנרטיביות", הנקראות גם מחלות ניווניות של המוח (כמו למשל אלצהיימר, פרקינסון וכו'). חלק מהמחלות הנוירודגנרטיביות יכולות להיגרם גם בעקבות פריונים.
"יש רצפים שדומים לרצפי הפריון ב-RNA של נגיף הקורונה" אומר פרופ' מונטנייה.
פריונים הם חלבונים זיהומיים פגומים, שכאשר הם באים במגע עם חלבונים תקינים, הם מסוגלים להפכם לפריונים. הפגם בחלבונים גורם להרס תאים במוח, והמחלה מתפשטת במוח במהירות. הרס התאים גורם להופעת חללים ריקים במוח, דבר המקנה לו מראה של ספוג.
מחלות הפריונים השונות גורמות לפגיעה חמורה בתפקוד המוח ומובילות לבעיות זיכרון, שינויים באישיות ובעיות מוטוריות שונות שהולכות ומחמירות ככל שחולף הזמן. מחלת הפריון המפורסמת ביותר שמופיעה בבני אדם היא מחלת קרויצפלד-יעקב (הדומה למחלת 'הפרה המשוגעת'), שיש המייחסים לה תסמינים זומביים. למחלות הפריונים אין מרפא, והחולה צפוי למות בתוך כשנה, על פי רוב.
תרגום וכתוביות: הוֹצָאָה לָאוֹר
קישורים נוספים:
