קראתי המון חומר על הנושא של לקויות הלמידה מאחר והיא נחשבת כלקות שניתן למצוא אותה בשכיחות גבוהה מאוד במסגרות השונות של מערכת החינוך, ובעיקר בשל העובדה שחוסר טיפול בה יכול לגרום לפגיעה בתפקודו של האדם בתחומים שונים בחייו הן ילד והן כבוגר. וכחלק מחקירתי לעומק את הנושא, חיפשתי אחר דרכים אחרות שיכולות להביא לשיפור באספקט הלימודי, ובמסגרת זה התוודעתי לראשונה לקשר שבין קואורדינציה לבין לקויות למידה, והופתעתי ממה שגיליתי. המפתח להצלחה בלמידה התחום המוטורי (התנועתי) וחשיבות הקואורדינציה הם נושאי מפתח חשובים מאוד בכל התחום הטיפולי בהקשר ללקויות הלמידה. כשמדברים על המושג קואורדינציה, מדברים על תיאום משותף בין אסופה של יכולות שונות (תיאום עין –יד, התמצאות ברחב, שיווי משקל) המאפשרות לבצע מהלך תנועתי מסוים. מיום היוולדו של התינוק עליו לעבור כבר בחייו הכל כך הצעירים כמה אבני דרך החשובים להתפתחותו (מבחינה מוטורית, קוגניטיבית, שפתית וחברתית), שיביאו אותו ללמוד לזחול, ללכת, לרוץ, לתפוס את עצמו בתוך את העולם וביחס לאחרים, ובסופו של דבר להופכו ליצור חברתי המתפקד בעולם בצורה מיטיבה, ושיהיה מסוגל להוציא לפועל את מגוון היכולות הטמונות בו. אבני דרך אלו מהווים בסיס חשוב בהתפתחותו של התינוק, וכל אבן דרך שלא הושלמה במלואה או שלא הושגה בכלל (כמו למשל דילוג על אותה אבן דרך – כמו במקרה של תינוק שלא זחל או שזחל מעט לפני שהחל ללכת), עשויה לגרום לקושי בהשלמת אבן הדרך שלאחריה, וכן הלאה, מה שעלול להוביל בסופו של דבר לעיכובים התפתחותיים מסוגים שונים. ישנה חשיבות גדולה ביותר לנושא המוטורי ולקואורדינציה מבחינה התפתחותית של התינוק והילד, כאשר קשיים בקואורדינציה מכונים בספרות המקצועית בשם הפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD). ביטויים להתפתחות קואורדינטיבית לא תקינה אצל הילדים נוכל לראות במגוון תחומים – בפעולות היומיומיות שלהם, בתחום הלימודי, החברתי, ההתנהגותי, הרגשי, בעולם הספורט, ובפעילויות הפנאי והמשחק החברתי שלהם. בפועל הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בקושי בשיווי משקל, בסרבול מוטורי, בנפילות מרובות והיתקלויות בחפצים. בקושי בשריכת שרוכים, קושי בהתלבשות. בקשיי כתיבה, קושי בגזירה, בציור. בקושי או הימנעות מהשתתפות בפעילויות ספורט הדורשות יכולות של קואורדינציה (כדורגל, כדורסל וכיוצ"ב), במשחקים חברתיים, ועוד. קשיים אלו בקואורדינציה מהווים קרקע פוריה להיווצרותן של בעיות אחרות – חברתיות, רגשיות, התנהגותיות ואף לימודיות. רוצים, אך חוששים על אף רצונם העמוק והפנימי של רבים מילדים אלו שיש להם קושי בקואורדינציה לשחק משחקי כדור עם חבריהם לכיתה, פעמים רבות הם בעצמם ימָנעו ממשחק כזה מחשש שישימו עצמם ללעג מול חבריהם, בהסבירם לחבריהם לכיתה, שמשחקים מהסוג הזה לא מדברים אליהם או שמשעממים אותם, וכי הם מעדיפים להתרכז בקריאה בספר ו/או בפעילות אחרת. אך בפועל, לא תמיד זה משקף את אשר הם באמת מרגישים – שהם היו כן רוצים לשחק כמו שאר חבריהם לכיתה, אך התוצאה החברתית של הימנעותם ממשחקי כדור אלו היא שהם למעשה מבודדים את עצמם משאר חבריהם. הדבר יכול להוביל גם לפיתוח הערכה עצמית נמוכה אצל הילד, ויצירת אמונה פנימית ביכולותיו שלו שהוא – אינו מסוגל, הוא לא כמו כולם, הוא שונה מאחרים, הוא לא יכול להשתלב, הוא כישלון. אם יצטרף למשחק בטח הקבוצה שלו תפסיד בגללו ויאשימו אותו בהפסד, יכולים לצחוק עליו והוא ירגיש כמו אפס כי הוא באמת אפס, ועוד. אם כן יחליטו להצטרף לשחק עם אותם ילדים שמשחקים משחקי כדור ו/או משחקי ספורט אחרים שדורשים יכולת קואורדינטיבית מסוימת, חבריהם עלולים לצחוק עליהם ולהקניט אותם בשל המסורבלות שלהם, ולא ירצו לשחק איתם ו/או לא ירצו לבחור אותם לקבוצה שלהם, ובכך החברה עצמה מרחיקה אותם מהם. כל אלו יכולים לגרום להופעתן של בעיות התנהגות שנובעות מהתסכול שהילד חש כלפי עצמו וכלפי הסביבה החברתית שלו – תסכול שיכול לבוא לידי ביטוי גם בהפניית התסכול פנימה כלפי עצמו, דבר שיגרום לו ליצירת דימוי עצמי נמוך ולתחושת מסוגלות נמוכה, או לחילופין – בשל היותו רגיש לביקורת של האחרים לנוכח תפקודו הקואורדינטיבי הירוד, הדבר יכול להוביל להפגנת אלימות ו/או הצקות לילדים אחרים כדי להעלות את הערך שלו בפני עצמו ובפני האחרים. כך יכולות להיווצר בעיות חברתיות נוספות כדוגמת רצון שבא מצד הילד עצמו להתנתק מאחרים, או שאחרים ירצו להתנתק ממנו. למי שמעוניין בקריאה נוספת על כך, ניתן למצוא בלינק הזה. ומה הקשר בין קואורדינציה ללקויות למידה? הפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD) נמצאה כקשורה לבעיות חברתיות, רגשיות, התנהגותיות, הפרעות קשב וריכוז, וגם ללקויות למידה. אם נבחן את טבלת הנספחים של איתור לקויות למידה שבחוברת "סולמות וחבלים – מדריך להורי תלמידים בעלי לקויות למידה" שהוציא השירות הפסיכולוגי ייעוצי, גף לקויות למידה בהוצאת משרד החינוך (החל מעמוד 81), נוכל לראות שבתקופת הילדות המוקדמת – מגיל הרך ועד לכיתות ה', ישנו ביטוי רב מאוד של כל האמור לעיל בהקשר לנושא הקואורדינציה ולקויות למידה. כלומר, מהתבוננות בטבלה זו אנו רואים שישנו מרכיב משמעותי וגדול מאוד של הקשיים בהתפתחות הקואורדינציה – קשיים בשיווי משקל, קשיים בתכנון התנועה, קשיים במוטוריקה, ולצד כל אלו ישנם קשיים של קשב וריכוז, קשיים בשפה, בחשבון, בכתיבה וקריאה (וגם במוכנות לקריאה, כתיבה וחשבון בגילאי גן חובה). גם בלינק הבא - סימנים לזיהוי לקות למידה ניתן לראות שבתקופת הגן ועד כיתות ד' (כולל כיתה ד'), ישנה התייחסות לקושי המוטורי כאחד הסממנים האפשריים לקיומה של לקות למידה. על הקשר הזה שבין לקויות למידה לקואורדינציה נכתב גם בנייר עמדה שפורסם בתוך כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק בשם – "ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסייה עם ליקויי למידה לאורך מעגל החיים: נייר עמדה" (לקריאה צריך להקליק על הלינק למאמר המלא). למעוניינים בקריאה נוספת על כך – תוכלו למצוא זאת בלינק הזה. ולסיום, חשוב לי לחדד את הנקודה הבאה – שמאחר וידוע שקיים קשר בין הלקות השפתית ללקויות למידה, אם תבחנו שוב מחדש את אותן שיטות שנועדו לטפל בלקות השפתית, תוכלו לראות שיש בלא מעט מהן התייחסות רבה ומשמעותית ביותר למרכיב התנועתי ולקואורדינציה. לכן עבודה בתחום זה של מיומנויות התנועה, שיווי המשקל וכיוצ"ב, יכולים מאוד לסייע מאד ולשפר את היכולות הלימודיות השונות, כולל היכולת השפתית שהיא מיומנות חשובה ביותר בפני עצמה וגם בהקשר ללקויות הלמידה, מאחר וכפי שכבר כתבתי על כך, אחד האלמנטים המרכזיים שקיימים אצל מי שסובל מלקות למידה הוא הקושי השפתי.

סדרת סרטונים זו מתחקה אחר פרטים שונים בהונאה הנקראת היסטוריה, כפי שלימדו אותה בבית הספר ובאוניברסיטה. קישור לסרטון המקורי: viaveto.de תרגום וכתוביות: יעל רמון

ביוני 2020 כתב העת "American Journal of Medicine" פרסם מחקר אשר המליץ על הקפאת מרשמים של התרופה HCQ (הידרוקסיכלורוקווין / כלורוקווין), על כל נגזרותיה, לטיפול או למניעה של קוביד-19. אולם שבעה חודשים לאחר מכן, ב-1 לינואר 2021, כתב העת פרסם מחקר חדש אשר מצא כי טיפול מוקדם בחולי וירוס הקורונה בעזרת HCQ הוריד את שיעור התמותה מהמחלה. המחקר מצא כי שימוש מיידי ב- HCQ, כאשר החולה היה עדיין בבית, הראה יתרונות משמעותיים. זהו המחקר העדכני ביותר, נכון ל-28.01.2021, שמראה את יעילות HQC בטיפול בוירוס הקורונה. במשך מספר חודשים האתר c19study.com עוקב אחר מחקרי HCQ כנגד וירוס הקורונה. על פי האתר, היו 237 מחקרים, מתוכם 171 נבדקו על ידי עמיתים, המראים כי 67% מהחולים השתפרו בניסויים בהם ניתן HCQ החל מהשלבים המוקדמים של הטיפול. באוקטובר 2020 פרסם משתמש צרפתי בקבוצת פייסבוק ציבורית סרטון וטקסט, הנוגע לטיפול ב-HCQ. בפוסט המשתמש טוען שזו שערורייה שהסוכנות הצרפתית האחראית על הסדרת מוצרי בריאות (Agence Nationale de Sécurité du Médicament) סירבה לאשר שימוש ב- HCQ כטיפול בקוביד-19, אך אישרה וקידמה תרופה בשם רמדסיביר (Remdesivir). המשתמש מתח ביקורת על היעדר אסטרטגיית בריאות בצרפת וקבע כי התרופה HCQ משמשת במקומות אחרים להצלת חיים. הודעת המשתמש גם כללה שאלה, מה יש לחברה להפסיד בכך שהיא מאפשרת לרופאים לרשום בשעת חירום "תרופה לא מזיקה" כאשר מופיעים הסימפטומים הראשונים של קוביד-19. פייסבוק הסירה את הפוסט בטענה ש"הוא מכיל מידע מוטעה ושמועות בלתי ניתנות לאימות ותורם לסיכון לאלימות קרובה או לפגיעה פיזית". אולם כעת, הוועדה לפיקוח על פייסבוק (Oversight Board) פרסמה את החלטתה, בו היא פסקה כי פייסבוק טעתה בהחלטתה להסיר את הפוסט, וכי עליה לשחזר את הפוסט לאלתר. הכתבה פורסמה באתר Thegatewaypundit בתאריך 28.01.2021 תרגום: פנחס רוזנר עריכה לדפוס: עמית

לצלוח את הסופה בהנחיית ד"ר פינקי פיינשטיין - פסיכיאטר מוסמך ורשמי. כדור הארץ מצוי כעת בסופה סוערת במיוחד, כשהמרכיב העיקרי בה רגשי-פסיכולוגי-תודעתי, עם שילוב של אי ודאות, חרדה אל מול שינויים מקומיים וגלובליים דרמטיים וקשיים אישיים שנובעים מכל זה. מטרת הקורס לסייע במעבר רגשי בטוח ומעשי יותר של הסופה הזו עם כל ההשלכות שלה. חלק 5 - האדמה רועדת, העולם משתנה ואני יחד אתו פרק 14 - לא הכל בשליטתי כאן וקשה להשלים עם זה קיימת קבוצה בפייסבוק לצלוח את הסופה של ד"ר פינקי פיינשטיין עם סרטונים, כלים לתרגול, שיתופים ומענה על שאלות. להלן 12 המשפטים, 12 השאלות והתפילה יומית. 12 המשפטים: מומלץ להקריא בקול רם פעם ביום הקראה יומית בקול רם של 12 המשפטים מעצימה באופן משמעותי את התהליך כיצד זה עובד: ההקראה החוזרת מאפשרת למידע המרפא לחדור אל הלא מודע ולבנות מציאות חדשה 1. אני מצוי/ה כעת בסופה. אני מודע/ת לזה. זה ממש לא קל לי כמו שזה לא קל לאחרים. אני מבינ/ה שכעת עליי ללמוד את כללי המשחק של הסופה הזו כדי לשמור על עצמי וכדי שאוכל לצלוח אותה בשלום ואף לצמוח מזה. 2. במהלך הסופה עליי לנוע לאט יותר ובאופן שקול יותר, כי הסביבה השתנתה והפכה רועשת יותר, עצבנית יותר ותזזיתית יותר. אני זקוקה לאנרגיה הטובה שלי כדי להתמודד עם החרדה מפני הסופה ועם התגובות של כל הסביבה אליה. 3. הסופה הזו מביאה יחד אתה מספר איומים והתקפות שעליי להיערך נכונה להתמודד איתם. ההתקפות האלה מגיעות ממספר מקורות שעליי לשים לב אליהם, להציב את הגבולות ששומרים עליי, ובכך לשפר את יכולתי להוסיף ולצלוח את הסופה הזו בשלום. 4. הסופה הזו קוראת לי לשפר ככל יכולתי את היכולת שלי להאמין בגוף שלי, להאמין בתהליכים טבעיים שמתרחשים סביבי ולהאמין בעצמי, באופן כללי, לגבי יכולתי לצלוח סופות, להתאים את עצמי, לצמוח מתוכן ולצאת מהן טוב/ה יותר מאשר נכנסתי. 5. האדמה תחתיי רועדת, החיים משתנים ממש ברגע זה ואני מהווה חלק מהתהליך הזה, בחלקת אלוהים הקטנה שלי. מתפקידי לשים לב לרגשות שמתעוררים בי בתוך הכאוס הזה, להבין שלא הכול בשליטתי ושעליי להיפתח לשינויים מפתיעים בתוכי. 6. תוך כדי צליחת הסופה הזו עליי לשים לב לעצמי יותר. עליי לשים לב לאיכות התקשורת שלי עם עצמי, לשים לב למידת האהבה שאני מבטא/ת וחש/ה כלפיי כעת ובה בעת לתרגל שוב ושוב צמצום ביקורת עצמית מוגזמת, כזו שאינה מיטיבה אתי בשום דרך. 7. טוב, אז אם יצא לי להזדמן לסופה, ואם אין לי דרך ממשית לברוח ממנה, אולי כדאי שאבדוק כיצד אני הופכ/ת את התקופה המוזרה והמבלבלת הזו לסוג של הרפתקה, לסוג של התנסות שיש בה, יחד עם הפחד והדאגה, גם מקומות של ריגוש והתרגשות. 8. עליי לשים לב שלא להתמכר לרגשות שליליים שקשורים בסופה: דאגה, חרדה, ייאוש, פסימיות ושנאה. עליי לתת את הדעת שיש אפשרות להתמכר לאלה ואז להיפגע יותר בסופה. עליי לטפח תקווה ואופטימיות, כדי לשמור על עצמי בהלך רוח נכון ובריא יותר. 9. בין אם הדבר ברור לי כעת ובין אם לא, הסופה הזו מזמינה אותי לעבור שינוי עמוק, לעבור תהליך של טרנספורמציה שכרגע אין לי מושג כיצד ייראה או יורגש. אני יכול/ה לתרום לתהליך על ידי ניסיונות חדשים, פתיחות לשינויים מפתיעים וטיפוח עצמי. 10. הסופה הזו עשויה להוביל אותי אל היצירה החדשה שלי, הביטוי המעודכן יותר שלי, ההתחברות המתקדמת יותר אל החיים כפי שהם באמת. מתי שהוא ארצה לשאול את עצמי מה למדתי מהסופה הזו ואיזה אחריות חדשה חיי לוקחים עליהם כתוצאה מזה. 11. מתי שהוא הסופה הזו תתחיל לדעוך והחיים יקבלו את צורתם החדשה לאחריה. ארצה אז לעצור ולבדוק מה איבדתי במהלך הסופה הזו, כיצד אני מכינ/ה את עצמי לסופה הבאה שאולי תבוא, למה ולמי הגיעה השעה לסלוח באהבה, חמלה ויותר הבנה. 12. מתי שהוא, כשהקושי ידעך וכאשר הריפוי יתבסס בתוכי כראוי, אולי אוכל גם להודות לסופה הזו, להכיר בשינויים שעברתי, בהתפתחות המבורכת של דימוי עצמי טוב יותר, לחבק את מי שזקוק לעזרתי ולהיות שם יותר בשביל נפגעי הסופה שזקוקים לי. 12 השאלות - פרקים 13-18 השאלות לענות על כל השאלות בכתב ובמהירות. לא משנה מה שעונים, העיקר לענות. המוח כך מתמודד עם האתגרים באופן יצירתי כך שזה לא משנה מה שעונים העיקר שעונים. האם את/ה מרגיש/ה שהעולם משתנה כעת? _____________________________________________________________ איזה תחושות הדבר מעורר בך כרגע? _____________________________________________________________ איזה דברים בחיים לעולם לא יהיו לגמרי בשליטתך? _____________________________________________________________ איך את/ה מסתדרת עם מקומות בהם הכרחי לשחרר שליטה? _____________________________________________________________ איזה שינויים חדשים ומרעננים היית רוצה שיתרחשו כעת בחייך? _____________________________________________________________ איזה שינויים חדשים החיים כפו עליך בחדשים האחרונים? _____________________________________________________________ מהי הרגשתך כעת לגבי המושג "אהבה עצמית"? _____________________________________________________________ כיצד אהבה עצמית יכולה לסייע לצלוח את הסופה? _____________________________________________________________ עד כמה ביקורת עצמית מוגזמת יכולה להטריד אותך? _____________________________________________________________ האם יש לך יכולת מדי פעם לרכך את הביקורת העצמית הזו? _____________________________________________________________ איזה חוזה חדש ברצונך לערוך כיום, בינך ובינך? _____________________________________________________________ איזה שינוי טוב יתרחש בחיים שלך כשתהיה/י יותר סלחני/ת עם עצמך? _____________________________________________________________ תפילה חלק 5 :האדמה רועדת, העולם משתנה ואני יחד אתה האדמה רועדת הפלנטה הזו עוברת כעת טלטלה לפחות אותו חלק ממנה אליה אני שייכ/ת. המקום הבטוח שלי כבר לא נראה כזה בטוח היסודות שעליהם בניתי את החיבור שלי לדברים קצת מתערערים ואין לי הרבה דברים שאוכל לעשות כדי למנוע את התהליך הזה. אך מה שאוכל לעשות גם אם לא ברור לי בדיוק כיצד זה יתבצע הוא ללמוד את חוקי המשחק החדשים הוא לפתח חושים חדשים, כישורי הסתגלות ושינוי כך שהכאוס הזה שאני פוגש/ת כעת יהפוך לאיזו שהיא תנועה חדשה שהופכת את הכאוס שנכנס אליי את החרדה שפוקדת גם אותי לריקוד שהנפש שלי תמציא מתוך עצמה ריקוד שפוגש את הסופה ממקום הרפתקני יותר ריקוד שפוגש את הסופה ממקום רחב יותר ריקוד שפוגש אותי בצורתי החדשה והמתחדשת. אני כאן בשביל ללמוד את הסגנון המתהווה של הביטויים הבאים שלי אני כאן, בתוך סופה כדי להצית בתוכי סיבה חדשה, דרך נוספת ודימוי עצמי שרק ילך וישתבח.

הונאת ציר הזמן שלנו - אם נבחר בציר הזמן שמסמנת לנו ספירלת פיבונאצ'י, נישאר כנראה כבולים לארץ, פיזית ורוחנית. כדי להגיע למצב בו אנו מסוגלים לנוע במרחבי הזמן, עלינו לבחור בציר הזמן של ספירלת הגביש (Krystal). הסרטון ממחיש איך עובדת ההונאה חובקת העולם הזו. זהו חלקו השני של הסרטון האחרון בסדרה המצוינת של איאן פרקס. תרגום וכתוביות: יעל רמון לחלק 1:

נראה שהדברים עובדים הפוך בבית האבות "The Commons" באובורן (Auburn), ניו יורק. חיסון אנשים אמור להפחית או לסיים מקרי מוות בווירוס, לא כך?! אך בבית האבות "The Commons" מדווחים על מקרי מוות שהתרחשו רק לאחר שהתושבים החלו לקבל חיסונים נגד וירוס הקורונה. ג'יימס מולדר (James Mulder) פרסם בשבת (09.01.2021) באתרsyracuse.com מידע האומר כי עד התאריך 29 בדצמבר 2020, לא היו כלל מקרי מוות מנגיף הקורונה בבית אבות. החל מה-29 בדצמבר, החלו להתרחש מקרי מוות של תושבים מנגיף הקורונה, שבעה ימים בלבד לאחר שהמוסד הסיעודי החל לתת חיסונים נגד הנגיף לדיירים. בית האבות החל לחסן את התושבים בדצמבר 22. עד כה חוסנו 80% מהדיירים. שאר החיסונים מתוכננים ל-12 בינואר 2021. "בית האבות החל לחסן את התושבים בדצמבר 22. עד כה חוסנו 193 תושבים, או 80%, ו- 113 עובדים, או פחות ממחצית הצוות. בית האבות מתכנן לעשות יותר חיסונים בינואר 12. " - ג'יימס מולדר, syracuse.com במשך פחות משבועיים מאז ה- 29 בדצמבר, מדווח מולדר כי 24 תושבים שנדבקו בנגיף הקורונה בבית האבות שמכיל 300 מיטות, מתו, ו- 137 אנשים התגלו "חיוביים" לנגיף הקורונה. האם העיתוי הוא רק צירוף מקרים מוזר? הכתבה התפרסמה באתר Humans are free ב- 11.1.2021 תרגום : פנחס רוזנר עריכה: עמית

תרגום וכתוביות: טוב לדעת

בסרטון זה דיוויד אייק ינפץ את "בועת התפיסה" שלנו, ויתן לנו כלים לנפץ בועות של אחרים. תרגום וכתוביות: אבי פרצ'ק בטלגרם B+

סמינר "החוק הטבעי" של מארק פאסיו - הסמינר האחד והיחיד שחובה על כל אדם בארץ ובעולם להקדיש 6 שעות להאזנה לו, ואחר כך את כל חייו למימוש ויישום כל מה שנאמר בו, מוגש לכם כאן בחלקים קלים לעיכול. חלק 7 - ספקנות (סוליפסיזם) תרגום וכתוביות: יעל רמון

העיתון Los Angeles Times מדווח כי אחיות ורופאים העובדים במחלקות קורונה, אשר ניתנה להם העדיפות בתור לקבל את החיסון COVID-19, מסרבים לקבל אותו. בבית החולים St. Elizabeth Community Hospital במחוז טהמה, קליפורניה, פחות ממחצית מבין 700 עובדי בית החולים הזכאים לחיסון היו מוכנים לקחת את הזריקה. במרכז הרפואי Providence Holy Cross Medical Center במיסיון הילס, קליפורניה, אחד מכל חמישה עובדי בריאות בחזית דחה את החיסון. על פי גורמי בריאות הציבור במחוז, רק כ- 20% עד 40% מעובדי מערכת הבריאות של מחוז לוס אנג'לס שהוצע להם חיסון, עשו זאת. כל כך הרבה עובדי בריאות במחוז ריברסייד סירבו לקבל חיסון - לפי הערכות 50% - שמנהלת הבריאות הציבורית קים סרוואטרי (Kim Saruwatari) אמרה כי בית החולים ופקידים ציבוריים נפגשו בכדי לתאם אסטרטגיה כיצד להפיץ בצורה הטובה ביותר את המינונים שאינם בשימוש. ספקות החיסונים בקרב עובדי שירותי הבריאות ברחבי הארץ מפתיעים את החוקרים, אשר הניחו כי עובדי בית החולים יהיו המתאימים ביותר לתמוך בקבלת החיסון. אפריל לו (April Lu) אחות בת 31 במרכז הרפואי Holy Cross Providenceאמרה כי היא מסרבת ליטול את החיסון מכיוון שהיא לא משוכנעת שהחיסון בטוח לנשים בהריון. היא בחודש השישי להריון. טרם נערכו ניסויים קליניים בנשים בהריון הנוטלות את החיסון, לכן הסיכונים אינם ידועים. "אני בוחנת את הסיכונים - הסיכון לחלות בקורונה, או את הסיכון שלא ידוע מהחיסון. אני בוחרת את הסיכון לחלות בקורונה. אני יכולה לשלוט בזה, ולנסות למנוע את זה במקצת על ידי עטיית מסיכה ומרחק פיזי." חלק מעמיתיה לעבודה סירבו לקחת את החיסון משום שהם עברו חודשים מבלי להידבק בנגיף ומאמינים שיש להם סיכוי טוב לשרוד אותו, לדבריה. "אנשים מאמינים שהמגיפה תסתיים מבלי שהם יצטרכו לקחת את החיסון". "אפילו שם המבצע הניתן לחיסונים - מבצע "מהירות שיא" (Operation Warp Speed), מעורר דאגה אצל אנשים, מעצם המהירות שרוצים לדחוף אותו," אמרה ד"ר מדל בריגס-מלונסון (Medell Briggs-Malonson), רופאה לרפואה דחופה ב- UCLA Health. ההיקף של עובדי מערכת הבריאות המסרבים לחיסון אינו ידוע, אך דיווחים על שיעורים נמוכים מהצפוי נשמעים ברחבי הארץ, מה שמעלה את החשש אצל האפידמיולוגים שאומרים כי ההשלכות על בריאות הציבור עלולות להיות הרות אסון. סקר שנערך לאחרונה על ידי קרן משפחת קייזר (Kaiser Family Foundation) מצא כי 29% מעובדי הבריאות "מטילי ספק בחיסונים", נתון גבוה במקצת מאחוז האוכלוסייה הכללית, 27%. משיבים לסקר שנעשה על-ידי 'קרן משפחת קייזר' השיבו כי ככל הנראה לא יקבלו את החיסון, מכיוון שהם מודאגים מתופעות לוואי; חסרי אמון בממשלה שהבטיחה שהחיסונים בטוחים; היו להם חששות לגבי השפעת הפוליטיקה בפיתוח החיסונים; או שהם האמינו שהסכנות ממחלת הקורונה הוקצנו. בפורומים מקוונים, חלק מעובדי הבריאות ברחבי הארץ הביעו תסכול מלהיות הראשונים שמתחסנים - מעמד שחלקם שייכו לנסיינים. ניקולס רואיז (Nicholas Ruiz), עוזר משרד במרכז הרפואי Natividad, קליפורניה, אמר כי עובדי מערכת הבריאות נאבקים באותן ספקות, פחדים ומידע מוטעה לגבי המחלה כמו הציבור. למרות שהוא מקיים אינטראקציה עם אחיות המטפלות בחולי קורונה, הוא אינו לוקח את החיסון ומכיר רבים אחרים שלא. "אני מרגיש שהתפיסה הציבורית כלפי עובדי מערכת הבריאות אינה נכונה. הציבור חושב שכולנו קיבלנו מידע על החיסונים. הם עשויים לחשוב זאת מכיוון שאנחנו עובדים בסביבה כזו, אבל אני יודע שיש הרבה אנשים עם אותה דעה כמו הציבור, הם עדיין חוששים לקבל את החיסון." במחוז פרזנו, ד"ר רייס ווהרה (Rais Vohra), קצין בריאות הציבור הזמני, אמר כי "אנשים שניתנה להם האפשרות לקבל את החיסון אינם מוכנים לקבלו. עובדי מערכת הבריאות כאלה, כולל אלו בהריון או רוצות להיכנס להריון, ההססנות שלהם נובעת מהשאלות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח שמתעוררות." בבית חולים Orange county אמר אנתוני וילקינסון (Anthony Wilkinson), אח טיפול נמרץ המטפל בחולי קורונה, שיש לו עמיתים לעבודה ש "איבדו אמון בחברות התרופות ואפילו ב- CDC". ד"ר ריצ'רד וויקנהייזר (Richard Wickenheiser), קצין הבריאות במחוז טהמה, אמר כי 495 מנות הועמדו לרשות אחיות ורופאים בבית החולים הקהילתי St. Elizabeth Community Hospital, אך בית החולים "בעיקרון החזיר אלינו 200." בבית החולים Laguna Honda בסן פרנסיסקו, רק כ -10% מצוות האחיות בחרו להתחסן, אמרה הדוברת זואי האריס. נכון ליום שלישי (29.12.2020) במרכז הרפואי UCLA Health התחסנו רק 7,300 עובדים מתוך יותר מ- 37,000, אם כי לא היה ברור לכמה אנשים הוצע להתחסן מכיוון שבית החולים לא מפרסם את המידע הזה. גורמים רשמיים הודו כי "ייתכן שיש היסוס בחיסונים בכוח העבודה שלנו." כרבע מהעובדים בבתי אבות הביעו חוסר רצון לקבל את החיסון, אמרו מנהלי בתי האבות והעובדים שרואיינו לעיתון "טיימס" (Times). "הם מפחדים מתופעות הלוואי, הם לא יודעים מה יקרה או אם זה באמת החיסון יגן עליהם," אומרת אחות מקצועית בבית אבות בלוס אנג'לס, שביקשה שלא ישתמש בשמה מכיוון שהיא לא מורשית לדבר עם התקשורת. "זה הפך להיות כל כך פוליטי". "רתיעה? אין בכלל שאלה, יש הרבה רתיעה" אמר ד"ר מיכאל וסרמן (Michael Wasserman), מנהל רפואי של בית האבות Eisenberg Village ונשיא לשעבר של California Association בקליפורניה, המייצגת רופאים, אחיות ועובדים אחרים בבתי אבות. "מכיוון שלא הייתה שקיפות ובהירות מצד הממשלה הפדרלית עם השקת החיסון, המדינות והמחוזות לא ידעו לרוב מה קורה עד הרגע האחרון. כל זה מחמיר את הרתיעה מפני חיסונים." הכתבה פורסמה לראשונה באתר www.latimes.com ב- 31.12.2020 תרגום: פנחס רוזנר עריכה לדפוס: עמית

במהלך ראיון שנתן לאחרונה (27.5) לאתר החדשות הצרפתי France Soir, הוירולוג הצרפתי וחתן פרס נובל על גילוי נגיף האיידס, פרופסור לוק מונטנייה, הביע את זעמו על נושא חיסון הילדים טען כי לחיסוני ה-mRNA עלולות להיות השלכות אפיגנטיות על הדורות הבאים. במילה 'אפיגנטיות', הכוונה לשינויים תורשתיים בתפקוד הגנים שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA עצמו, אלא רק עיצוב ביטוים של גנים מסוימים, החלשה או חיזוק של אחרים, וכדומה. (מתייחס לרוב לשינויים ברמת הכרומוזום המשפיעים על הפעילות והביטוי של גנים, אך ניתן להרחיב את המונח לכל פנוטיפ תורשתי שאינו נובע משינוי ברצף ה-DNA, כגון פריונים.) פרופ' מונטנייה נותן כדוגמא את חומר ההדברה הנפוץ גלייפוסט (קוטל העשבים 'ראונדאפ') שמחקרים אחרונים הראו כי יש לו השפעות שליליות של "הורשה אפיגנטית בין-דורית" על צאצאים של חולדות. "קיימות השפעות אפיגנטיות, אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ולא רק לחשוב על הדור שלנו, אלא על העתיד. ל-mRNA הזה שמוזרק היום בחיסונים, עשויות להיות השפעות על דורות העתיד, שלא יזוהו אם לא נחפש אותן." עוד הוא אומר, כי בדור שלנו, עלולות להיות השפעות בטווח של 5 עד 10 השנים הבאות. במיוחד הוא מזהיר מפני "מחלות נוירודגנרטיביות", הנקראות גם מחלות ניווניות של המוח (כמו למשל אלצהיימר, פרקינסון וכו'). חלק מהמחלות הנוירודגנרטיביות יכולות להיגרם גם בעקבות פריונים. "יש רצפים שדומים לרצפי הפריון ב-RNA של נגיף הקורונה" אומר פרופ' מונטנייה. פריונים הם חלבונים זיהומיים פגומים, שכאשר הם באים במגע עם חלבונים תקינים, הם מסוגלים להפכם לפריונים. הפגם בחלבונים גורם להרס תאים במוח, והמחלה מתפשטת במוח במהירות. הרס התאים גורם להופעת חללים ריקים במוח, דבר המקנה לו מראה של ספוג. מחלות הפריונים השונות גורמות לפגיעה חמורה בתפקוד המוח ומובילות לבעיות זיכרון, שינויים באישיות ובעיות מוטוריות שונות שהולכות ומחמירות ככל שחולף הזמן. מחלת הפריון המפורסמת ביותר שמופיעה בבני אדם היא מחלת קרויצפלד-יעקב (הדומה למחלת 'הפרה המשוגעת'), שיש המייחסים לה תסמינים זומביים. למחלות הפריונים אין מרפא, והחולה צפוי למות בתוך כשנה, על פי רוב. תרגום וכתוביות: הוֹצָאָה לָאוֹר קישורים נוספים: COVID-19 RNA Based Vaccines and the Risk of Prion Disease - COVID-19 Vaccines May Lead To Prion-Linked Brain Degeneration Similar to Mad Cow Disease - Do Vampire-Like Proteins Make Coronavirus More Contagious -